מספר דורשי העבודה בישראל טיפס ביולי לכ-173.5 אלף, עלייה של כ-4.6 אלף לעומת יוני. מדוח שירות התעסוקה שפורסם עולה כי מרבית העלייה נובעת מתופעת "מפוטרי הקיץ", תופעה עונתית שפוגעת בעיקר בעובדי מערכת החינוך שמפוטרים בסיום שנת הלימודים ונשכרים מחדש לקראת החגים.
מתוך כ-40 אלף דורשי עבודה חדשים שנרשמו במהלך החודש, כ-8.1 אלף היו מפוטרי קיץ, מה שמהווה כחמישית מכלל הנרשמים החדשים. בשירות התעסוקה מבהירים כי מדובר בתופעה חוזרת ולא בשינוי מגמה: "אין לפרש את העלייה החודשית כהרעה רוחבית בתעסוקה", נמסר מגורמים בשירות התעסוקה.
למרות הקפיצה החודשית, נתון המגמה, המנטרל תנודות עונתיות, דווקא המשיך לרדת, מכ-177.6 אלף ביוני לכ-171.6 אלף ביולי. בשירות התעסוקה מדגישים כי הנתונים עדיין מושפעים מהזינוק החריג שנרשם במרץ ואפריל, בעקבות מבצע "שאגת הארי", ולכן יש לבחון את התמונה לאורך זמן ולא על בסיס שינוי חד חודשי.
הביקוש לעובדים דווקא מתחזק. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במאי עמד מספר המשרות הפנויות על כ-150.2 אלף, עלייה של כ-8.4 אלף לעומת החודש הקודם. היחס בין המשרות הפנויות לדורשי העבודה עומד על כ-0.81, כלומר כארבע משרות פנויות על כל חמישה דורשי עבודה, נתון שמעיד על שוק עבודה הדוק יחסית.
ההשפעה העונתית ניכרת גם בהרכב דורשי העבודה. שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה עלה מ-54.1% ביוני ל-55.5% ביולי, ובקרב הנרשמים החדשים היוו נשים כ-58%, בעיקר בשל פיטורי הקיץ במערכת החינוך. מספר המורים בחינוך העל-יסודי בין מחפשי העבודה זינק בין מאי ליולי בכ-43.7%, מכ-2.3 אלף לכ-3.3 אלף.
מגמה מעניינת נרשמת גם בקרב האוכלוסייה החרדית, שם עלה מספר דורשי העבודה ביולי בכ-24.4%. ביישובים חרדיים הקפיצה בולטת במיוחד: במודיעין עילית עלה השיעור מ-2.6% ל-4.1%, בביתר עילית מ-3.2% ל-4.4%, באלעד מ-2.3% ל-3.7% ובבית שמש מ-3.5% ל-4.3%. בשירות התעסוקה מסבירים כי גם כאן מדובר בעיקר בפיטורי קיץ של עובדות הוראה במוסדות חינוך חרדיים.
נתון בולט נוסף מגיע דווקא מעולם ההייטק, שנחשב בדרך כלל חסין יחסית לתנודות בשוק העבודה. מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים עלה בחודשיים האחרונים בכ-9%, מ-7,950 במאי ל-8,650 ביולי. סך דורשי העבודה מתחום ההייטק כולו עמד ביולי על כ-17 אלף, עלייה של כ-3% בתוך חודשיים בלבד. מדובר בחלק ממגמה רחבה יותר: שיעור דורשי העבודה מהאשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים (8-10) עלה ל-20.4%, גבוה בכ-3.4 נקודות אחוז מיולי 2023, לפני המלחמה. במקביל, משקל האשכולות הנמוכים (1-3) ירד באותו שיעור בדיוק, מ-40.8% ל-37.4%.
הפערים הגיאוגרפיים בין ערים ממשיכים להיות בולטים. שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר נרשמו ברהט (כ-6.0%), אום אל-פחם (כ-5.6%), עכו ועפולה (כ-4.7% בכל אחת), קריית גת (כ-4.6%) ונצרת (כ-4.5%). לעומת זאת, השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו ברמת השרון, ראשון לציון וכפר סבא, כ-2.3% בכל אחת מהערים, וברעננה, חולון, אילת ונס ציונה, עם כ-2.5%. הפערים בין יישובים בפריפריה ליישובים חזקים במרכז נותרים יציבים גם לאחר דעיכת השפעת הזעזועים הביטחוניים.
שינוי מבני נוסף מתגלה בהרכב מקבלי הקצבאות. שיעור תובעי דמי האבטלה עלה בעקביות בשנים האחרונות, מכ-55.3% ב-2022 לכ-73.5% ב-2025, והגיע לשיא של כ-78.2% בשבעת החודשים הראשונים של 2026. במקביל, שיעור תובעי הבטחת ההכנסה צנח מכ-40.8% ב-2022 לכ-22.7% ב-2025, ולשפל של כ-18.7% בלבד השנה. בשירות התעסוקה מסבירים כי מדובר בשינוי שנובע מכך שיותר ויותר דורשי עבודה מגיעים לשוק בעקבות תנודות זמניות, כמו חופשת הקיץ או משבר ביטחוני, ולא בשל אבטלה כרונית וממושכת.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, סיכמה את התמונה: "התמונה הכוללת היא של שוק עבודה שממשיך בתהליך התאוששות, גם אם הדרך חזרה לשגרה אינה אחידה בין אוכלוסיות ואזורים. תפקידו של שירות התעסוקה הוא לוודא שההתאוששות הזו מתורגמת להזדמנויות תעסוקה בפועל עבור דורשי עבודה". בשירות התעסוקה מעריכים כי עם חלוף עונת הקיץ ושיבוץ מחדש של עובדי החינוך, נתוני אוגוסט צפויים להראות ירידה חדה במספר דורשי העבודה, בעוד המעקב אחר מגמת ההייטק ימשיך להיות מוקד תשומת לב מרכזי בחודשים הקרובים.
דורשי העבודה זינקו בעקבות פיטורי הקיץ, אך המגמה הכללית ונתוני המשרות הפנויות מעידים על שוק עבודה שממשיך להתאושש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה