שבוע לפני פתיחת הקלפיות בפריימריז של הליכוד, מתגלה קואליציה בלתי צפויה בשטח. עורך דין אלישיב רבין, יו"ר סניף הליכוד בבני ברק, יוצא למרוץ במחוז דן-תל אביב כשמאחוריו עומד גיבוי רחב ומפתיע: אלפי מתפקדי ישיבת "כסא רחמים" בהנהגת הרב צמח מאזוז, לצד פעילי שטח בכירים מתנועת ש"ס באזור המרכז.
החיבור בין הזרמים אינו מקרי. רבין שימש בעבר כמזכיר סיעת ש"ס בכנסת, ומכיר היטב את המערכת הש"סניקית מבפנים. לכך מצטרף ייחוס משפחתי מכובד בעולם התורה הספרדי: רבין הוא בן משפחת רבין ואחיינו של הרב אברהם סלים, חבר מועצת חכמי התורה וראש ישיבת "מאור התורה". השילוב הזה כבר הוכיח את עצמו פעם אחת, כאשר הביא למהפך במאבק על ראשות סניף הליכוד בבני ברק. עכשיו הוא מתרחב לזירה הארצית, במחוז שכולל את בני ברק, תל אביב, רמת גן, גבעתיים ופתח תקווה.
"לאורך השנים פעלתי לצירוף חברים רבים לתנועת הליכוד, מתוך אמונה משותפת בדרך, בערכים ובכוחה של התנועה להשפיע ולעצב את עתידה של החברה בישראל", מסר רבין. "פונה אני אליכם ומבקש את אמונכם ואת תמיכתכם, כדי שנוכל יחד להמשיך להשפיע, לחזק את התנועה ולהיות שותפים לעיצוב עתידה", הוסיף, וקרא לתומכיו להצביע עבורו במספר 404 ביום ההצבעה.
מועמדותו של רבין נחשפת דווקא על רקע סערה שמטלטלת את הליכוד בימים האחרונים סביב סוגיית השריונים. נתניהו הודיע ברגע האחרון כי בכוונתו לשריין ברשימה שלושה שרים: ישראל כ"ץ, חיים כץ וגדעון סער. השלושה זכאים כל אחד למימון ציבורי של 380 אלף שקלים למימון התמודדותם בפריימריז, לפי חוק שהתקבל בשנת 2018. בעוד סער בחר שלא לנצל את הכסף, ישראל כ"ץ וחיים כץ כן השתמשו בו, או בחלקו, במה שמעורר ביקורת פנימית על עלות המהלך לקופה הציבורית.
בכירים בליכוד מתקשים להסתיר את הכעס. לדבריהם, סעיף המחוזות שגרר את כל סאגת השריונים החל למעשה בעקבות דרישה של השר חיים כץ "לדאוג" למקורבותיו, חברות הכנסת אתי עטיה וקטי שטרית, ובסופו של תהליך זכה גם הוא עצמו בשריון. הביקורת הפנימית אינה מסתפקת בפרט הזה בלבד, אלא נוגעת לשאלה עקרונית יותר: האם שיטת הפריימריז המסורתית של הליכוד עדיין מתקיימת בפועל, כאשר כמעט מחצית מהרשימה שמורה מראש לשריונים ולא נתונה להכרעת המתפקדים.
מבחינה מספרית, המצב חד: כ-34 שרים וחברי כנסת נאבקים על כ-16 עד 17 מקומות ריאליים בלבד ברשימה הארצית, כאשר שמונה מקומות, במספרים 3, 5, 9, 11, 15, 18, 26 ו-29, כבר שמורים לשריונים. חלק מהמכהנים כבר הרימו ידיים. חברי הכנסת מושיקו פסל, אליהו רביבו וצגה מלקו הודיעו שהם פורשים מהמרוץ, בהערכה שהסיכוי שלהם לזכות במקום ריאלי קלוש. כמות המתפקדים בליכוד, כ-140 אלף איש, היא הגדולה ביותר בתולדות המפלגה, אך הרשימה עצמה מהקטנות שהיו בשנים האחרונות.
גורמים בליכוד מעריכים שגם לאחר ספירת הקולות, נתניהו יתקשה להעביר שריונים נוספים במזכירות המפלגה. בית הדין של הליכוד קבע כי יש לתת לחברי המזכירות 48 שעות מראש לפני הצבעה על שריון, והמליץ לקיים דיון פרונטלי עם טיעונים בעד ונגד. ההערכה בליכוד היא שראש הממשלה יסתפק בסופו של דבר בשריון אחד או שניים נוספים בלבד, אם בכלל יצליח לגייס מועמדים בעלי משקל ציבורי שיצדיק הצבתם לפני מי שנבחרו בפריימריז.
לצד המאבק על השריונים, מתנהלים בליכוד גם קרבות עיקשים על מקום בחמישייה הראשונה וברשימות המחוזות, שם נתניהו עצמו מתערב בניסיון להטות את הכף לטובת מועמדים מסוימים. כדי להיבחר במקום ריאלי צריכים המועמדים לצבור יותר מ-20 אלף קולות, כאשר הממוצע הסביר עומד על כ-25 אלף. ברוב המפגשים בשטח עולה נושא מרכזי אחד: הביקורת על מערכת המשפט והיועצת המשפטית לממשלה, שסקרים פנימיים מצביעים עליו ככוח המניע העיקרי שיוציא את המתפקדים להצביע.
הפריימריז בליכוד יתקיימו ביום שני הקרוב, ה-17 באוגוסט, בהתאם ללוח הזמנים שנקבע. תוצאות ההצבעה יכריעו לא רק את גורלם של עשרות שרים וחברי כנסת, אלא גם ילמדו האם קואליציית התמיכה החריגה מאחורי רבין תצליח לחולל מהפך נוסף, הפעם בזירה הארצית, ומה יהיה כוחו של נתניהו להשלים את מהלך השריונים לאחר שתתברר תוצאת הקלפיות.
הפריימריז ביום שני יכריעו גם את גורל מועמדותו של רבין וגם את היקף השריונים שנתניהו יוכל לממש בפועל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה