הבית הלבן: "יש לנו כלים נוספים לשתק את כלכלת איראן"

דוברת הבית הלבן קרוליין לויט הפילה פצצה של הצהרה על מטוס הנשיאות האמריקני. לדבריה, לארצות הברית עדיין נותרו "כלים נוספים" שיכולים לשתק לחלוטין את כלכלת איראן, שנמצאת לדבריה כבר במצב חלש במיוחד.

לויט דיברה עם כתבים שליוו אותה בטיסה, וכשנשאלה מה חשוב יותר לנשיא טראמפ, מחירי דלק נמוכים לאזרח האמריקני או מניעת נשק גרעיני מאיראן, היא לא היססה. "שתי המטרות חשובות לנשיא באותה מידה בדיוק", אמרה. לדבריה, הממשל משקיע מאמצים כבירים בשמירה על יציבות השווקים ומחירי דלק נוחים, אבל בד בבד, ההתחייבות שאיראן לעולם לא תחזיק בנשק גרעיני היא בעדיפות עליונה. "הנשיא ישיג את המטרה הזו בכל דרך שתידרש", הדגישה.

ההצהרה של לויט לא נאמרה בחלל ריק. שר האוצר האמריקני סקוט בסנט כבר בישר לפני כמה ימים כי בשבוע הקרוב יוכרזו מהלכים חדשים שיעצימו את הלחץ הכלכלי על טהראן לרמה חסרת תקדים. לדבריו, מדובר בהמשך ישיר למדיניות "הלחץ המרבי" שטראמפ חידש רשמית עוד בפברואר, ומאז מסתכם ב"זעם כלכלי" נגד חשבונות בנק, ארנקים דיגיטליים ונכסים איראניים ברחבי העולם.

המספרים מדברים בעד עצמם. באיראן האינפלציה הרשמית כבר מגיעה לכ-80 אחוז, שיעור האבטלה מוערך בכ-30 אחוז, והשכר במגזר הציבורי קוצץ. סגן יו"ר לשכת המסחר האיראנית, דאווד ראנגי, הודה בעצמו כי "אין לנו יכולת להתמודד יותר משלושה חודשים עם מצור ימי חמור", והזהיר כי המדינה תלויה באופן קריטי בייבוא חיטה ותירס שהמצור פשוט חוסם.

הסחר של איראן עם העולם קורס לנגד עיניים. הסחר עם סין, שותפתה הגדולה ביותר, צנח בכ-75 אחוז מאז תחילת המלחמה. איחוד האמירויות כמעט הפסיקה לחלוטין את המסחר עם טהראן, ואילו הודו, שהיתה ספקית מרכזית של חומרי גלם לתרופות, הפסיקה כליל את היצוא בשל סגירת מצרי הורמוז.

אבל בעוד וושינגטון מציגה כלפי חוץ תמונה של כוח ונחישות, מאחורי הקלעים מצטבר תסכול אמיתי אצל בעלות בריתה במפרץ. סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר, כווית ובחרין כועסות על ההתנהלות של ממשל טראמפ ועל היעדר אסטרטגיה ברורה לסיום המלחמה. "טראמפ התחיל את המלחמה ואנחנו משלמים את המחיר", אמר גורם באחת ממדינות המפרץ. חלק מהמדינות כבר בוחנות אם יש עוד טעם לארח בשטחן מתקנים צבאיים אמריקניים גדולים, ואף חתמו לאחרונה על הסכם הגנה חדש עם טורקיה ופקיסטן, המכונה "הסכם מכה", שגורם אירופי בכיר הגדיר כ"איתות לארצות הברית".

המחיר של המלחמה מורגש גם בשטח, הרחק מגבולות איראן. מתקפת טילים וכטב"מים איראנית על בסיס חיל הים האמריקני בבחריין השביתה מרכז לוגיסטי חיוני עוד ביום הראשון ללחימה, והכריחה את הפנטגון להעביר את שרשרת האספקה לאי מרוחק באוקיינוס ההודי. המצב הקשה על סיפון נושאת המטוסים "אברהם לינקולן", ששוהה בפריסה של כמעט תשעה חודשים בלי לעגון בנמל אפילו פעם אחת. טראמפ עצמו נשאל אם משך הפריסה היה ארוך מדי, והשיב בתקיפות: "לא, לא, לא. בכלל לא מספיק זמן".

מעבר לאיראן, הנתונים מצביעים על תמונה מדאיגה יותר עבור ארצות הברית. המלחמה דלדלה משמעותית את מלאי אמצעי הלחימה האמריקני, ובעלות בריתה באסיה, ובראשן הפיליפינים, כבר תוהות אם ההרתעה האמריקנית עדיין תקפה מול סין. חבר הקונגרס הדמוקרטי גרגורי מיקס תקף בחריפות את מדיניות הממשל וכינה אותה "מתנה לסין".

בינתיים, בבית הלבן ממשיכים להקרין ביטחון עצמי. גורם בממשל מסר כי לטראמפ "יש יחסים יוצאי דופן עם כל השותפות במפרץ", בעוד שהצהרותיה של לויט על מטוס הנשיאות מסמנות שהממשל לא מתכוון להרפות מהלחץ הכלכלי על טהראן בזמן הקרוב. השבוע הקרוב צפוי להביא הכרזות נוספות ממשרד האוצר, שיבחנו עד כמה רחוק ארצות הברית מוכנה ללכת כדי להכריע את הכלכלה האיראנית.