הכנסת לבג"ץ: אל תתערבו בהעברת מאות המיליונים לחרדים

הכנסת יוצאת להגנה נחרצת על מאות מיליוני השקלים שהועברו למוסדות חרדיים בתקופת פגרת הבחירות. הלשכה המשפטית של הכנסת הגישה ביום ראשון תגובה רשמית לבג"ץ ובה דרשה לדחות על הסף את העתירה ואת צו הביניים שהקפיא חלק מההעברות התקציביות שאושרו בוועדת הכספים. לפי עמדת הכנסת, "לא נפל כל פגם המצדיק התערבות שיפוטית בהחלטה פנים-פרלמנטרית".

הפרשה החלה כשהעתירה, שהגישו ארגון חדו"ש וחברת הכנסת נעמה לזימי באמצעות עורכת הדין יפעת סולל, תקפה את ישיבת ועדת הכספים מה-4 באוגוסט. באותה ישיבה אושרו שש פניות להעברות תקציביות, ויום למחרת בג"ץ כבר הוציא צו ארעי שעיכב את ביצוען, פרט להעברה אחת בלבד.

מהתגובה שהגישה הכנסת עולה תמונה מלאה של מה שקרה מאחורי הקלעים. ב-29 ביולי קיימה ועדת הכספים ישיבת מרתון, מ-9 בבוקר ועד 19:30 בלילה, ובה נדונו 33 פניות תקציביות. הוועדה הספיקה לאשר 22 מתוך 23 פניות שנדונו בפועל. יו"ר הוועדה חנוך מילביצקי ביקש למחרת לקיים דיון המשך על 13 הפניות שנותרו, אך הייעוץ המשפטי לכנסת צמצם את הרשימה לשש פניות בלבד.

כאן בדיוק החל העימות הפוליטי. ועדת ההסכמות סירבה לאשר את כינוס הדיון, לאחר שמרכזת האופוזיציה חברת הכנסת מירב בן ארי התנגדה לו. מילביצקי לא ויתר ופנה למסלול חלופי: סעיף 112(ב) לתקנון הכנסת, המאפשר ליו"ר הכנסת להתיר כינוס ועדה בפגרה "במקרים מיוחדים", גם בלי אישור ועדת ההסכמות.

יו"ר הכנסת אמיר אוחנה אישר את הישיבה, ואף אישר לקצר את זמן ההודעה המוקדמת משלושה ימים במקום ארבעה, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת. לטענת הכנסת, האישור ניתן רק לאחר שאוחנה קיבל את עמדת גורמי הממשלה בדבר חשיבות ההעברות ודחיפותן, בין היתר לצורך פתיחת שנת הלימודים, תשלום שכר ותשלומים לספקים.

מדובר בסכומים לא מבוטלים. לפי המסמך שהגישה הכנסת, אושרו שינויים פנימיים בהיקף של כ-6 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, כ-85 מיליון שקל למחויבויות הסכמיות לארגוני המורים, וכ-268 מיליון שקל כספים קואליציוניים למוסדות תורניים ולמינהל החינוך הדתי. לצד זאת אושרו כ-800 מיליון שקל ליישום החלטות ממשלה, ביניהן תוכנית "בית הספר של החופש הגדול", וכ-78 מיליון שקל למשרד לשירותי דת, ובהם תשלום חוב של 700 אלף שקל לחברת מיקרוסופט כדי למנוע השבתת מערכות המחשוב של בתי הדין הרבניים.

הכנסת דוחה מכל וכל את הטענה שהחלטת ועדת ההסכמות שוללת את סמכותו של יו"ר הכנסת. בתגובה נכתב כי לתקנון הכנסת יש תוקף חוקתי מכוח חוק יסוד הכנסת, ולכן היו"ר רשאי לפעול לפי סעיף 112(ב) גם כשוועדת ההסכמות מסרבת. הכנסת מזכירה תקדים מהכנסת ה-24, כאשר יו"ר הכנסת דאז אישר שלוש ישיבות דומות של ועדת הכספים, ובהן גם העברות קואליציוניות, לאחר שוועדת ההסכמות סירבה לאשר אותן.

הלשכה המשפטית מדגישה שההעברות עברו הליך ממשלתי מלא, כולל אישור הייעוץ המשפטי לממשלה, וכן עמדו בנהלי עבודת ועדת הכספים. מכאן, נטען, קיימת חזקה שהן עומדות גם בכללי הריסון הממשלתי הנדרשים בתקופת פגרת בחירות. "מדובר בהחלטה פנים-פרלמנטרית מובהקת, שמתחם ההתערבות השיפוטית בה מצומצם ביותר", נכתב בתגובה.

הדיון בבג"ץ בעניין ההעברות נקבע ליום שלישי הקרוב, אז יידרש בית המשפט העליון להכריע האם השופט אלכס שטיין, שהקפיא את ההעברות מבעוד מועד, ימשיך לעכב את כניסתן לתוקף, או שיתקבל עמדת הכנסת שלפיה מדובר בעניין פנימי שאין לבית המשפט מה לחפש בו.