המשק הישראלי רשם ברבעון השני של 2026 את אחד הזינוקים החדים ביותר בתולדותיו. התוצר המקומי הגולמי עלה ב-15.4% בחישוב שנתי, כך עולה מהנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר בהפתעה של ממש: רוב התחזיות בשוק ההון צפו צמיחה של כ-10% בלבד.
הזינוק מגיע ישר אחרי מכה קשה. ברבעון הראשון של השנה, כשישראל הייתה נתונה במלחמה ישירה מול איראן במסגרת מבצע "שאגת הארי", התכווץ התוצר ב-3.8%. בחישוב רבעוני מדובר בקפיצה של 3.6%, אחרי התכווצות רבעונית שנעה בין 1% ל-2.2% (בהתאם לאומדנים השונים שפורסמו).
התמונה הזו מוכרת. בכל פעם שהמשק הישראלי נפגע ממלחמה, הוא "מפצה" ברבעון שאחרי. כך קרה גם אחרי פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023, אז נרשמה נפילה חדה של 20% בתוצר ואחריה קפיצה של 18.5%. גם במבצע "עם כלביא" הקודם מול איראן נרשמה תבנית דומה: התכווצות של 4.3% ואז זינוק של 14%. הפעם, לפי הנתונים, גם הפגיעה הייתה קלה יותר וגם ההתאוששות חזקה יותר מכל הסבבים הקודמים.
אבל מומחים כלכליים ממליצים לא להתרגש מדי מהנתון המרשים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עצמה ממליצה לבצע השוואה אחרת, שמנטרלת את התנודות החדות שנגרמו משני סבבי הלחימה מול איראן: השוואה בין המחצית הראשונה של 2026 למחצית השנייה של 2025. בבדיקה הזו, התמונה הרבה פחות מרשימה: עלייה של 3.2% בלבד בתוצר, נמוכה משמעותית מתחזית בנק ישראל והאוצר לשנה כולה, שעומדת על 4%.
בהשוואה השקטה הזו מתגלים גם סימני שאלה. ההוצאה לצריכה הפרטית דווקא ירדה ב-0.4%, נתון שיכול להעיד על האטה אמיתית בפעילות הכלכלית של משקי הבית. לעומת זאת, התוצר העסקי צמח ב-4.7%, וההוצאה לצריכה הציבורית עלתה ב-0.5% בלבד, כך שההוצאה הממשלתית הגדולה שראינו ברבעון השני לבדו לא ממש השפיעה על התמונה הכוללת של חצי השנה.
חשוב להבין מאיפה בדיוק הגיעה הצמיחה המרשימה ברבעון השני. חלק ניכר ממנה נובע מההוצאה הציבורית, שזינקה ב-19.5% בחישוב שנתי, בעיקר כי התקציב אושר רק בסוף הרבעון הראשון ולכן ההוצאה הממשלתית "נדחסה" לרבעון השני. גם היצוא רשם קפיצה דרמטית של 25.2%, לצד עלייה ביבוא של 22.7%. בלמ"ס מסבירים כי "העלייה החדה בתוצר המקומי הגולמי ברבעון השני של שנת 2026 משקפת גידול משמעותי בנתוני הצריכה הפרטית, צריכה ציבורית ויצוא הסחורות והשירותים, בהמשך לירידות גדולות ברבעון הראשון של השנה בעקבות מלחמת שאגת הארי".
מגמה מעניינת נוספת קשורה לשער החליפין. במהלך הרבעון השני השקל התחזק משמעותית מול הדולר, שנסחר בשלב מסוים סביב 2.8 שקלים בלבד. המגזר העסקי ניצל את השער הנוח ורכש כ-12.2 מיליארד דולר, לפי נתוני בנק ישראל. אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, התייחס לתופעה ואמר כי "השנה האחרונה הייתה חריגה למדי. המגזר העסקי, ובעיקר היבואנים, ניצלו במיוחד ברבעון השני של השנה את הרמות הנמוכות של הדולר. אני מניח ששם הם הגבירו פעילות ורכשו מטבע חוץ רב במחירים זולים, בין אם עבור חומרי גלם, מוצרי השקעה או מוצרים מוגמרים לציבור במחירים נוחים יותר. מבחינת היצואנים זו הייתה תקופה פחות טובה, אך ליבואנים הייתה זו תקופה מעולה עם רווח משמעותי שאפשר להם להיות תחרותיים יותר".
הנתון הבולט לחיוב הוא התוצר העסקי, שקפץ ב-16.6% בחישוב שנתי (3.9% רבעוני), נתון שמעיד על התאוששות אמיתית בפעילות המגזר הפרטי ולא רק בהוצאה הממשלתית. גם ההשקעה בבנייה למגורים עלתה בחדות, ב-19.4% בחישוב שנתי, מה שעשוי לרמז על חזרה של הביטחון בענף הנדל"ן אחרי תקופה מטלטלת.
השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא מה יקרה במחצית השנייה של השנה. אם המשק ימשיך לפעול בקצב שנרשם במחצית הראשונה, הצמיחה השנתית צפויה להיות נמוכה מהיעד של 4% שקבעו בנק ישראל והאוצר. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תפרסם בחודשים הקרובים אומדנים מעודכנים שיבהירו האם מדובר בהתאוששות יציבה או בהתעוררות זמנית שמוסתרת מאחורי מספרים מרשימים אך מטעים.
התוצר הישראלי זינק ברבעון השני, אך מאחורי המספר המרשים מסתתרת תמונה מורכבת ומתונה הרבה יותר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה