כלכלת יפן צמחה ברבעון השני של 2025 בשיעור של 1.1% בלבד במונחים שנתיים, נתון שמפספס בגדול את תחזיות הכלכלנים שציפו לצמיחה של 2%. מדובר בהאטה חדה לעומת הרבעון הקודם, שבו נרשמה צמיחה של 2.1%, ובאכזבה של ממש עבור אחת הכלכלות הגדולות בעולם.
מדובר ברבעון הראשון שבו באות לידי ביטוי במלואן ההשלכות של מלחמת איראן, שהקפיצה את מחירי האנרגיה העולמיים והכבידה על עלויות התפעול של עסקים ומשקי בית ביפן. המחירים הגבוהים לדלק ולחשמל נגסו ישירות בכוח הקנייה של הצרכן היפני.
הגורם המרכזי שבכל זאת החזיק את הכלכלה על נתיב חיובי היה היצוא. חברות יפניות הצליחו להכות את התחזיות בשלושת חודשי הרבעון, כאשר המשלוחים לחו"ל זינקו. אלא שבבדיקה מדוקדקת מתברר שהקפיצה נבעה בעיקר מהיין החלש, ולא מעלייה אמיתית בהיקף הסחורות שנשלחו החוצה. במילים אחרות, יצואני יפן נהנים מיתרון מטבעי זמני, לא מביקוש אמיתי גובר למוצריהם.
מנגד, הביקוש הפנימי במשק נותר רפוי. משקי הבית היפנים ממשיכים לצמצם צריכה, על רקע יוקר המחיה שרק הולך ומחריף. השילוב הזה, יצוא חזק שנשען על מטבע חלש מול צריכה ביתית קפואה, חושף את הבעיה המבנית האמיתית של הכלכלה היפנית: היא תלויה יותר ויותר בגורמים חיצוניים שאינה שולטת בהם.
בנק יפן, הבנק המרכזי של המדינה, פרסם לאחרונה תחזית פעילות כלכלית מעודכנת, ובה העלה את תחזית הצמיחה לשנת הפיסקלית 2026 המסתיימת במרץ 2027, משיעור של 0.5% לשיעור של 0.6% בלבד. בהודעה הרשמית נכתב כי "הכלכלה של יפן צפויה להמשיך לצמוח בקצב מתון, אם כי בקצב מואט", תוך התייחסות מפורשת למחירי הנפט הגבוהים הנובעים מהעימות במזרח התיכון.
הבנק ציין כי חלק מהפגיעה עשוי להתקזז בזכות צעדי ממשלה שנועדו לרסן את עלויות הדלק עבור משקי הבית, וכן בזכות ביקוש גלובלי גובר למוצרים הקשורים לבינה מלאכותית, תחום שבו מעורבות שורה ארוכה של חברות יפניות בשרשרת האספקה של מוליכים למחצה. אלא שגם כאן מדובר בהימור על מגמה עולמית, לא בכוח פנימי אמיתי של המשק היפני.
מעבר לים, התמונה לא נראית מעודדת יותר. האטה כלכלית מסתמנת הן בארצות הברית והן בסין, שתי הכלכלות הגדולות בעולם ושותפות המסחר המרכזיות של יפן. האטה כזו אצל השותפים הגדולים משמעה פחות ביקוש ליצוא היפני בדיוק ברגע שהוא הפך למנוע הצמיחה הכמעט יחיד של המדינה. שערי החליפין התנודתיים ומחירי הסחורות המשתנים מוסיפים עוד שכבת אי-ודאות למשוואה כבר כעת מורכבת.
מי שמנסה לקרוא את התמונה בפרספקטיבה רחבה יותר, מבין שהצמיחה היפנית של הרבעון הזה היא בעיקר תוצר לוואי של חולשה מטבעית, לא סימן לביקוש אמיתי או לביטחון צרכני. כשמדינה שולחת יותר סחורה החוצה כי המטבע שלה נחלש, ובמקביל האזרחים שלה קונים פחות בגלל יוקר האנרגיה, קשה לדבר על התאוששות אמיתית. זהו סוג של צמיחה שנראה טוב במספרים אבל לא מורגש בכיס של האזרח היפני הממוצע.
בשוקי ההון עוקבים בדריכות אחרי הצעד הבא של בנק יפן, שנדרש לאזן בין הצורך לתמוך בכלכלה מואטת לבין הלחצים האינפלציוניים הנובעים ממחירי אנרגיה גבוהים. הנתונים הבאים על צריכה פרטית וייצוא, שיתפרסמו בחודשים הקרובים, יקבעו האם מדובר בהאטה זמנית או בתחילתה של תקופה כלכלית מאתגרת יותר עבור יפן.
כלכלת יפן ממשיכה לצמוח על נייר, אך המספרים חושפים תלות מסוכנת ביצוא ובמטבע חלש, בזמן שהצרכן היפני נותר מאחור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה