נציב השופטים קבע: רשם בית המשפט כשל בתיעוד והסבר למתדיין

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, פרסם שורת החלטות חדשות שמעמידות במרכז את חובת השקיפות וההסבר שבתי המשפט חייבים לתת למתדיינים, בעיקר לאלה שאינם מיוצגים בעורכי דין. אחת ההחלטות הבולטות עוסקת ברשם בית משפט לתביעות קטנות, שהציע לצדדים לסיים הליך בפסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אך כאשר המתלונן ביקש להבין את המשמעות, נענה רק במשפט קצר: "לא ניתן לערער על כך".

המתלונן, שלא היה מיוצג, טען כי בשל היעדר הסבר מלא הוא נתן הסכמה שלא הייתה מדעת. לדבריו, רק בדיעבד הבין שפסק הדין יינתן בלי פירוט ובלי הנמקה, וכשבדק את הפרוטוקול ואת ההקלטה הרשמית של הדיון, גילה שכל חילופי הדברים בנושא נעדרים מהתיעוד. הרשם דחה את הטענות ואמר שהוא נוהג להסביר תמיד את משמעות הפסיקה לפי סעיף 79א, וכי במקרה הזה נתקלו בתקלה טכנית שבגללה ההקלטה לא נשמרה.

הנציב קולה לא קיבל את ההסבר. הוא קבע כי האחריות לניהול הפרוטוקול ולתיעודו המלא מוטלת על בית המשפט, במיוחד כשמדובר בתביעות קטנות שבהן בעלי הדין בדרך כלל מגיעים בלי ייצוג משפטי. "לא די לומר לצדדים שלא ניתן לערער או לציין רק מה יהיה טווח הפסיקה", נכתב בהחלטה. לדברי הנציב, ההסבר הניתן לצדדים הוא "חלק בלתי נפרד מהדיון", וחייב להיות מתועד בפרוטוקול או בהקלטה, בלי יוצא מן הכלל.

קולה הוסיף כי החובה הזו לא משתנה גם כשהדיון מוקלט. לדבריו, מטרת ההקלטה היא ליצור תיעוד מדויק ומלא של ההליך, כדי להסיר ספק לגבי מה שהתרחש בפועל ולאפשר גם לערכאת הערעור להבין את מלוא התמונה. הנציב ציין שהיה מקום להצדיק את התלונה במלואה, אך מכיוון שחוות דעת עדכנית של הנציבות בנושא ניהול פרוטוקולים פורסמה רק לאחרונה, הוא הסתפק הפעם בהערות לעתיד ולא בקביעה רשמית.

בהחלטה נוספת שפרסם הנציב, נדונה תלונה על שופט שלום שהשתמש בציטוט מספר הילדים "איילת מטיילת" בפסק דין שדחה תביעה. השופט כתב כי "התביעה הפילה עצמה ברובה משנכתבה כסיפור הילדים המפורסם", והוסיף תיאור ציורי שהשתמש בו כדי להמחיש את חולשות ניהול התביעה. התובעת טענה כי הסגנון היה לעגני ומזלזל בה, אך השופט הסביר שהתייחס לניהול התביעה ולא אליה באופן אישי.

הנציב קולה קבע שהתלונה אינה מוצדקת. "ההחלטות השיפוטיות ופסקי הדין הם דרך הביטוי לקולו של השופט", נכתב בהחלטה. "זוהי דרכו לתקשר עם הצדדים ולתקשר לצדדים את התרשמותו מההליך שלפניו". עם זאת, הנציב הדגיש כי על השופטים להיות רגישים למורכבויות ולרגשות של המתדיינים, גם בשלב ניהול ההליך וגם בשלב כתיבת פסק הדין. השופט עצמו הביע צער על תחושותיה של התובעת, וקיבל על עצמו לייחד מכאן ואילך ציטוטים מספרות ילדים רק לניתוח עיוני של שאלה משפטית.

נושא שלישי שעליו התייחס הנציב הוא שמיעת עדות באמצעות שיחת וידאו בוואטסאפ, פרקטיקה שהופכת נפוצה בעיקר בתביעות קטנות ובתביעות נזקי רכב. במקרה שנבחן, שופט שלום התיר לבא כוחה של התובעת לחקור עדה בשיחת וידאו בוואטסאפ ממכשיר הנייד שלו. הנתבעת טענה שהעדות נמשכה פחות משתי דקות, שהעדה הייתה גלויה לעורך הדין בלבד ולא הוקרנה לנוכחים באולם, ושחקירתה הסתכמה בשאלה אחת בלבד, מה שלטענתה פגע בזכות הטיעון שלה.

הנציב קבע כי שמיעת עדות בוואטסאפ אינה אסורה, אך היא חייבת לעמוד בתנאים הקבועים בחוק לגבי היוועדות חזותית. בין היתר, על בית המשפט להקפיד שהמכשיר הסלולרי שבו מתקיימת השיחה יהיה גלוי לכל הנוכחים בדיון, כך שיוכלו לצפות באופן ישיר בעד הנחקר ולחקור אותו בעת הצורך. "חובת בית המשפט היא להקפיד כי הצדדים רואים ושומעים את העד, כי בית המשפט מסוגל להתרשם מהעדות באופן בלתי אמצעי, וכי לא נפגע עיקרון פומביות הדיון אך בשל מגבלות טכניות", נכתב בהחלטה. הנציב ציין כי במקרה הספציפי הזה יש ספק אם הנתבעת, שלא הייתה מיוצגת, הבינה כלל את משמעות העדות בוואטסאפ.

ההחלטות של הנציב קולה מצטרפות לחוות דעת שפרסמה הנציבות בחודשים האחרונים בנושא ניהול פרוטוקולים ותיעוד הליכים משפטיים, ומשקפות מגמה של הקפדה גוברת על שקיפות מול מתדיינים שאינם מיוצגים. צפוי שבתי המשפט יידרשו להתייחס להנחיות אלה בהליכים עתידיים, בעיקר בתביעות קטנות ובתביעות נזקי רכב שבהן נעשה שימוש הולך וגובר באמצעים טכנולוגיים לשמיעת עדויות.