תמונת מצב מטלטלת מתגבשת בליכוד. אחרי ספירה של כ-80% מהקולות בבחירות המקדימות, השר אלי כהן בורח לכולם ומוביל בפער ניכר את רשימת המועמדים לכנסת. מאחוריו מתחולל קרב צמוד ומתוח בין יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה לבין שר המשפטים יריב לוין, כשרק כ-20 קולות מפרידים ביניהם.
את החמישייה הראשונה סוגרים שרת התחבורה מירי רגב, שמבססת בפער גדול את מעמדה כאישה הראשונה ברשימת הליכוד עם 27,536 קולות, ואחריה יושב ראש הקואליציה אופיר כץ עם 25,311 קולות. התוצאה של כץ בולטת במיוחד ומציבה אותו גבוה משורה ארוכה של שרים ותיקים ממנו. מאחוריהם השר יואב קיש עם 24,186 קולות, ורק 32 קולות מפרידים בינו לבין השר מיקי זוהר.
ההפתעה הגדולה של הלילה היא חבר הכנסת אלמוג כהן, שהגיע מסיעת עוצמה יהודית, קיבל קיצור פז"ם ותמיכה פומבית מראש הממשלה נתניהו, ומדורג במקום השמיני עם 20,439 קולות. הישג זה מציב אותו גבוה משורה שלמה של בכירים ותיקים ממנו, ונחשב אחד ההישגים הבולטים ביותר של הפריימריז. אחריו דודי אמסלם עם 20,201 קולות, ובהפרש של שמונה קולות בלבד השר עמיחי שיקלי, שהגיע ליום הבחירות ללא מנגנון גדול והתריע מראש על כוחם של הדילים בין המועמדים.
חברת הכנסת טלי גוטליב, שנכנסה לפריימריז כאחת מחידות המרוץ הגדולות ונשענה במידה רבה על קולות המתפקדים החופשיים, נמצאת במקום ה-12. מדובר בתוצאה חזקה, אך רחוקה מהצמרת שאליה שייכו אותה חלק מההערכות טרם ההצבעה.
מי שסובל הכי הרבה מתוצאות הביניים הוא שר הכלכלה ניר ברקת. לשעבר ראש עיריית ירושלים נמצא במקום ה-16 בלבד, עם 16,692 קולות, ומדשדש בשיפולי הרשימה. מדובר בתוצאה חלשה מאוד ביחס למעמדו, למשאבים שהעמיד לאורך השנים ולשאיפות שיוחסו לו בצמרת המפלגה. סביבו מתנהל קרב צמוד על קו הכניסה לרשימה: בועז ביסמוט במקום ה-15, ואופיר אקוניס במקום ה-17, כשרק 554 קולות מפרידים בין ביסמוט לאקוניס.
מתחת לקו הכניסה מסתמנת רשימה כואבת של מפסידים אפשריים. חבר הכנסת עידית סילמן נמצאת במקום ה-26, השר אבי דיכטר במקום ה-27, וגם השרה מאי גולן ושר הקליטה חנוך מילביצקי נמצאים כרגע מחוץ לטווח הריאלי. שלושה שרים מכהנים, גולן, סילמן ודיכטר, נמצאים בשלב הזה מחוץ לרשימה. דיכטר, מהוותיקים והבכירים במפלגה, מסתמן לפי שעה כאחד הנפגעים הבולטים ביותר של הלילה. גם שלום דנינו, שסומן בקרב גורמים במפלגה כהפתעה אפשרית בעקבות עבודת שטח נרחבת, אינו נמצא בין 20 הראשונים.
לתוצאות הארציות מצטרפת גם זירת המחוזות, שם המגמה נוחה מאוד לראש הממשלה. בשלושת המרוצים שבהם התערב נתניהו באופן פומבי, מועמדיו מובילים בבירור: ארז תדמור מוביל בפער גדול במחוז ירושלים-שפלה, שלמה לרנר מוביל בדן-תל אביב עם 3,231 קולות מול 1,660 של אלישיב רבין, ושוקי אוחנה מוביל בגליל והעמקים עם 3,627 קולות מול 1,998 של עבד שריף. אם המגמה תישמר, נתניהו יוכל לרשום לעצמו הצלחה ברורה בזירה שבה קודם לכן ניהל מאבק מתוח לצמצום כוחם של המחוזות.
מאחורי המספרים היבשים מסתתר סיפור פוליטי עמוק יותר. הדירוג הארצי הוא רק השלב הראשון בדרך להרכבת הרשימה הסופית לכנסת. בהמשך ייכנסו לתמונה השריונים, המחוזות והבטחות הייצוג, ואלה עשויים לדחוק לאחור גם מועמדים שמדורגים כרגע גבוה יחסית. לפי השקלול הראשוני, אלי כהן צפוי להשתבץ מיד אחרי נתניהו, וישראל כץ וגדעון סער יקבלו מקומות במסגרת הסדרים שכבר אושרו. כל שריון שיופעל יידחק את נבחרי הפריימריז במורד הרשימה, ועבור ח"כים שנמצאים על גבול המקום הריאלי, כל מועמד שיוכנס לפניהם עלול לעלות להם במחיר הכיסא בכנסת.
בסביבת נתניהו כבר עוקבים בדאגה לא רק אחר זהות המנצחים אלא גם אחר רשימת המפסידים שתצא מהפריימריז. שרים וחברי כנסת שיגלו כי נדחקו למקום שאינו מבטיח חזרה לכנסת ימשיכו לכהן עד הבחירות הכלליות, אך מעמדם הפוליטי בתוך הליכוד ישתנה בן לילה. במפלגה מעריכים כי העברת שריונים נוספים במזכירות תהיה קשה בהרבה לאחר שהתוצאות הסופיות יתבררו, במיוחד אם נתניהו לא יציג מועמדים בעלי ערך ציבורי ואלקטורלי שיצדיק את המחיר הפוליטי.
עדיין נותרו כ-125 קלפיות שטרם נספרו, ובכמה מהמאבקים הצמודים ביותר, בעיקר סביב קו הכניסה לרשימה במקומות 15 עד 20, די יהיה בתזוזה קטנה כדי לשנות את סדר הכניסה לכנסת. התוצאות הסופיות צפויות להתפרסם בשעות הקרובות, ועד אז ימשיך המתח לשרור במטות המועמדים.
פריימריז הליכוד מסתיימים בהפתעות: אלי כהן בפסגה, ברקת ושלושה שרים מכהנים נאבקים על מקומם ברשימה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה