ענקיות הטכנולוגיה הבטיחו משרות - והקפיצו את חשבון החשמל בארה"ב

ענקיות הטכנולוגיה הבטיחו לערים ברחבי ארצות הברית אלפי משרות חדשות, בתמורה להטבות מס נדיבות שקיבלו כדי להקים מרכזי נתונים. בפועל, התושבים מקבלים בעיקר חשבון חשמל תפוח.

מרכזי הנתונים שמריצים את מודלי הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, גוגל ו-OpenAI צורכים כמויות חשמל אסטרונומיות. חשמל זה עולה כסף, וההוצאה הזו מתגלגלת ישר לתושבי האזור, בזמן שהמשרות המובטחות בכלל לא מגיעות. התוצאה: מתקן טכנולוגי מרשים בשטח, ובניין המשרדים לצדו ריק כמו קודם.

וירג'יניה, שהפכה למעצמת מרכזי הנתונים של ארצות הברית, כבר לא מוכנה לספוג את זה בשקט. בסוף יוני המדינה הפכה לראשונה שמטילה מס ישיר על צריכת החשמל של מרכזי נתונים, ותכניס בכך עד 600 מיליון דולר לקופה המדינתית בשנה הקרובה. "איך אנחנו מרשים לחברות העשירות בהיסטוריה האנושית להגיע לכאן ולא לשחק לפי הכללים כמו כולם?" שאלה הסנטורית לואיז לוקאס, שיזמה את החוק.

וירג'יניה בהחלט לא לבד. מספר מרכזי הנתונים שנמצאים בבנייה בארצות הברית קפץ מכ-100 בתחילת 2021 לכ-1,000 השנה. אבל עם הגידול הזה, גם ההתנגדות גדלה. נברסקה ואוהיו קיצצו בהטבות המס הנדיבות שנתנו לחברות הטכנולוגיה. מושלת ניו יורק קאתי הוקול הציעה הקפאה זמנית על בניית מרכזי נתונים חדשים, ואריזונה הצטרפה עם צעד דומה. בניו ג'רזי חוקקו חוק שמטיל מכסות ותעריפי חשמל מיוחדים על צרכני חשמל גדולים, כלומר בעיקר מרכזי הנתונים.

"מה התשואה על ההשקעה, אם אין תוספת משרות?" שאלה הוקול. זו בעצם השאלה שמנחה את כל הדיון הזה. חברות כמו אמזון (AWS), מיקרוסופט וגוגל השקיעו מיליארדי דולרים בתשתיות אוטומטיות שבמהותן דורשות מעט מאוד עובדי אדם, בזמן שהן שואבות מים וחשמל בכמויות עצומות.

ברמה הלאומית, הסנטור ברני סנדרס הציע פתרון רדיקלי: שהממשלה תרכוש 50% ממניות חברות הבינה המלאכותית הגדולות באמצעות מס חד פעמי שישולם במניות, ותעביר אותן לקרן עושר לאומית חדשה. לפי ההצעה, שכרגע לא נראית ריאלית בקרוב, הקרן יכולה להגיע לשווי של 7 טריליון דולר ולאפשר לכל אמריקאי לקבל יותר מ-1,000 דולר. "בינה מלאכותית ורובוטיקה הן מהטכנולוגיות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה האנושית, עם השפעה עצומה על הכלכלה שלנו ופוטנציאל לחסל מיליוני משרות", אמר סנדרס.

ממשל טראמפ, מצידו, בוחן דרכים לחלוק את הרווחים מבועת הבינה המלאכותית עם הציבור, כולל שיחות עם OpenAI על העברת 5% ממניות החברה לידי הממשלה. הרעיון כבר ספג ביקורת: מומחים טוענים שהחזקת מניות בידי הממשלה תעניק לה תמריץ לא לרגלץ את החברות, כדי לא לפגוע בערך המניות שהיא עצמה מחזיקה בהן. "האפשרויות לניצול לרעה כאן כל כך רבות שכולם צריכים לחוש לא בנוח מזה", אמר בן הריס מ"מכון ברוקינגס".

בינתיים, בניגוד לדרמה האמריקאית, מלזיה מוצאת בבינה המלאכותית מנוע צמיחה של ממש. המדינה דיווחה על צמיחה שנתית של 6% ברביע השני, בין היתר בזכות התרחבות של 7.5% בתעשייה, חלק ניכר ממנה קשור לייצור מוליכים למחצה, וצמיחה של 6.6% בבנייה שנשענת על ההתפתחות המהירה של מרכזי הנתונים במדינה. "מלזיה היא הדוגמה הטובה ביותר לאיך לנצל הזדמנויות מגיוון שרשרת האספקה של הבינה המלאכותית", אמר חוקר במכון "לואי" הבין-לאומי.

ובנוסף לכל זה, יש גם היבט ביטחוני. בארצות הברית מתחילות בשנת 2026 להיכנס לתוקף הגבלות על הפצת מידע לגבי מרכזי נתונים, כולל אלה שבשימוש אמזון, גוגל ומיקרוסופט. הרשויות מסבירות שהמידע הזה עלול לחשוף פרטים רגישים לגבי תשתיות קריטיות, ולכן צריך לשמור עליו מטעמי ביטחון לאומי ותחרותיות כלכלית.

השאלה שנשארת פתוחה היא מי בסוף ייהנה מהמהפכה הזו: החברות שבונות את המודלים ואת מרכזי הנתונים, הממשלות שמעניקות את הקרקע והתשתית, או הציבור שסופג בינתיים את חשבון החשמל. בינתיים, מספר המתקנים רק ממשיך לגדול, וכל מדינה מנסה למצוא את הדרך שלה להתמודד עם זה.