אחרי הפריימריז בליכוד: נתניהו מחפש נשים, סרוגים ומילואימניקים

הפריימריז בליכוד הסתיימו, אבל בליכוד כבר מבינים שהמלחמה האמיתית רק מתחילה עכשיו. ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא מהקלפי עם רשימה שעוצבה בדמותו, אבל התוצאות חשפו חורים מטרידים שהוא יצטרך לסתום תוך ימים ספורים, ולצדם איום פנימי שעלול להתפוצץ לו בפרצוף.

הבעיה הראשונה היא הייצוג הנשי. במקומות הריאליים ברשימה נותרו רק שתי נשים, השרה מירי רגב וחברת הכנסת טלי גוטליב, אחרי שעידית סילמן ומאי גולן נפלטו החוצה. מדובר בייצוג דל במיוחד למפלגה שרוצה להציג את עצמה כמפלגת שלטון רחבה.

מכה קשה לא פחות ספג הציבור הדתי-לאומי. חברי הכנסת אביחי בוארון, עמית הלוי, ניסים ואטורי, אריאל קלנר ועידית סילמן נדחקו למקומות לא ריאליים או נעלמו מהרשימה כליל. השר שלמה קרעי וחבר הכנסת משה סעדה כן נכנסו למקומות בטוחים, אבל שניהם מזוהים יותר עם הציבור החרדי-מסורתי, כך שהפער מול הציונות הדתית נותר פעור.

גם הייצוג של יוצאי אתיופיה ודוברי הרוסית ספג פגיעה. זאב אלקין, שנחשב שנים לנציג המרכזי של הציבור דובר הרוסית, סיים במקום לא ריאלי, וחברת הכנסת צגה מלקו פרשה מההתמודדות עוד לפני שהקלפיות נפתחו. בגזרת המילואימניקים המצב חמור לא פחות: אין ברשימה נציג מובהק ללוחמי מלחמת חרבות ברזל, ויגאל ברנד, מנכ"ל בית"ר העולמית שנחשב מועמד טבעי לתפקיד, פרש אף הוא מהמרוץ. עם יואב גלנט ואבי דיכטר בחוץ, גם לביטחוניסטים אין כמעט קול ברשימה.

מי שכן הצליח לפרוץ פנימה ולסגור חלק מהפער הוא עורך הדין שלמה לרנר, שניצח במחוז תל אביב עם כחמשת אלפים קולות. לרנר, רס"מ במילואים המשרת כמפקד בחפ"ק מח"ט גבעתי, ביצע יותר מארבע מאות ימי מילואים בלחימה עצימה ברצועת עזה במהלך המלחמה, והקים בעקבות החוויה את פורום המילואימניקים בליכוד. הוא נולד בלונדון, עלה עם משפחתו לישראל בשנת 1989, גדל בבית שמש, למד בישיבה התיכונית שערי תורה ובמכינה הקדם-צבאית נתיבות דרור, ולאחר שירותו הסדיר בגבעתי שימש יועץ פרלמנטרי לחבר הכנסת אפי איתם ומנכ"ל עמותת מעייני הישועה. נתניהו תמך בו פומבית בקמפיין ואמר לו: "הוכחת את זה בשטח, הוכחת זאת כיזם, כאיש עסקים וכפטריוט גדול ולוחם".

עכשיו, כשהמתפקדים אמרו את דברם, הכוח עובר לנתניהו עצמו. הוא יצטרך להחליט כמה מהשריונים שבידיו יופנו לגיוס פנים חדשות מבחוץ, וכמה ישמשו להצלת מועמדים שנדחקו למקומות לא ריאליים. אבל השריונים הם לא פתרון קסם. במפלגה מעריכים שקבוצה במזכירות כבר נערכת להתנגד לחלק מהמהלכים, וחלקם עשויים להגיע לבית הדין של הליכוד. בכירים במפלגה מגדירים את מה שצפוי במזכירות כ"מלחמת עולם", כי כל שריון מקבל עכשיו משמעות אישית חדה. מועמד שנמצא סביב מקום עשרים וחמש או עשרים ושמונה יודע שכל שם שיוזז לפניו עלול לדחוק אותו החוצה מהכנסת הבאה.

ולצד מלחמת השריונים, מסתמן איום מסוכן יותר. המכה שספגו בכירים כמו ניר ברקת ודוד ביטן במתפקדים הולידה חשש אמיתי בסביבת נתניהו לציר של מאוכזבים שידחוק לפינה ויקים סיעה בתוך סיעה. פרשן פוליטי שבחן את התוצאות ציין כי "נתניהו חיסל את כל מתנגדיו", וקבע כי הרשימה הנוכחית "לא כל כך אטרקטיבית" למי שרוצה להיות במפלגת השלטון, וכי הכול תלוי בשאלה אם נתניהו יצליח לגייס שחקנים חדשים שיחזקו אותה.

חברי הכנסת שלא ייבחרו למקום ריאלי ימשיכו לכהן עד לבחירות הכלליות, וזו אחת הסיבות לכך שנתניהו מקיים בימים האחרונים שיחות אישיות עם חברי כנסת מכהנים. מי שכבר יודע שסיכוייו לחזור לכנסת מטעם הליכוד נמוכים, פחות כפוף למשמעת סיעתית ופחות ממושמע ערב מערכת בחירות. גם החלטת יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן לוותר על שריונים במפלגתו צפויה לשמש את מתנגדי השריונים בליכוד, שיטענו שאין הצדקה לדחוק מועמדים שהמתפקדים כבר בחרו בהם.

בליכוד מעריכים בשלב זה שנתניהו יסתפק בסופו של דבר בשריון אחד או שניים בלבד, ורק אם ימצא מועמדים בעלי ערך אלקטורלי ברור. עד ההצבעה הפורמלית במזכירות, שחייבת להתקיים בהתראה של ארבעים ושמונה שעות מראש, צפויים ימים סוערים של לחצים, איומים ועסקאות מאחורי הקלעים, כשראש הממשלה מנסה לאזן בין הצורך לרצות את הציבור החרדי-לאומי, הנשים, המילואימניקים והעולים, לבין החשש מלהצית מרד פתוח בשורות מפלגתו שלו.