כמעט שלוש שנים אחרי הטבח, המדינה עדיין לא הכריעה איך ייחקרו המחדלים שהובילו אליו. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה היום לבית המשפט העליון כי ההחלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי ה-7 באוקטובר צריכה להידחות עד לאחר הבחירות לכנסת ה-26 ועד שתכונן ממשלה חדשה.
בתגובה שהוגשה לבג"ץ במסגרת עתירות שדרשו לחייב את הממשלה להקים ועדת חקירה, הציעה היועמ"שית כי המדינה תגיש הודעה מעדכנת בסמוך לכינון הממשלה הבאה. כך, ההכרעה בסוגיה הרגישה תעבור בפועל לידי הדרג הפוליטי שיתגבש רק אחרי מערכת הבחירות.
עמדתה של בהרב-מיארה, כפי שהוצגה לשופטי בג"ץ, אינה רק הצעה טכנית אלא תמיכה מפורשת בדחיית ההכרעה בשאלת הקמת ועדת החקירה. משמעות הדבר היא שהשאלה הבוערת של הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדלי השבעה באוקטובר תיוותר פתוחה עוד זמן רב, ותועבר בפועל להכרעת הממשלה הבאה שתקום אחרי הבחירות.
עם זאת, בהרב-מיארה לא חסכה בביקורת. בתגובתה היא כתבה כי ועדת חקירה ממלכתית היא "באופן מובהק, הכלי המשפטי המתאים והייעודי" לחקירת אירועי אותו יום נורא והמלחמה שבאה בעקבותיו. לדבריה, רק עצמאותה המקצועית של ועדה כזו וניתוקה מהדרג הפוליטי יאפשרו חקירה מקצועית, אפקטיבית ובלתי תלויה, שתוכל להגיע לחקר האמת ואף להטיל אחריות אישית על מי שנכשל.
היועמ"שית לא הסתירה את הקושי שבעיכוב המתמשך. לדבריה, חלפו כשנתיים ועשרה חודשים מפרוץ המלחמה מבלי שהממשלה קבעה את מתכונת החקירה או את מועד תחילתה, מצב שהיא הגדירה כ"חריג ביותר". היועמ"שית הזהירה כי דחיינות מסוג זה עלולה לפגוע באפקטיביות של החקירה העתידית ואף להוביל לנזק ראייתי בלתי הפיך.
בחודש שעבר, עוד לפני התגובה החדשה, פנתה הממשלה לשופטי העליון בבקשה מפורשת שלא להתערב בסוגיית ועדת החקירה. במכתב שהוגש אז פירטו נציגי הממשלה את השתלשלות הליכי החקיקה בכנסת. נמסר כי ב-6 ביולי אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי הטבח, אך לא עלה בידי הכנסת להשלים את הקריאה השנייה והשלישית לפני היציאה לפגרת הבחירות.
הממשלה הבהירה כי מדובר ברצף נסיבות שנוצר בשל אילוצי לוח הזמנים של המשכן, אך הדגישה כי קיימת כוונה להחיל על הצעת החוק דין רציפות בכנסת הבאה, ולהשלים את תהליך החקיקה סמוך לאחר כינונה.
לצד הפירוט החקיקתי, הציגה המדינה עמדה נחרצת בשאלת התערבות שיפוטית בעת הזו. נטען כי אופן חקירת האירועים מצוי בליבה של מחלוקת פוליטית יסודית בין הסיעות המתמודדות בבחירות, ולכן לא ראוי שבית המשפט יכריע בסוגיה או יתערב בה. בתגובה צוטטה פסיקת עבר שבה נכתב כי "ראוי גם בית המשפט שינהג באיפוק ובריסון. מדובר בתקופה רגישה מבחינה פוליטית, ועל בית המשפט לבחון היטב את ההשלכות האפשריות של פסיקתו על הלכי רוח בציבור".
בפועל, המשמעות היא שההכרעה הגורלית על אופן חקירת אחת הטרגדיות הגדולות בהיסטוריה של המדינה, נותרת תלויה ועומדת עד לאחר הבחירות. משפחות שכולות, חטופים ומי ששרדו את אותו יום, ימשיכו להמתין לתשובות, בזמן שהדרג הפוליטי הנוכחי מעדיף להשליך את ההחלטה על כתפי מי שיבוא בעקבותיו.
בג"ץ יצטרך להכריע אם לקבל את עמדת היועמ"שית ולאפשר את הדחייה, או להורות למדינה לפעול כבר עכשיו. עם פתיחת מערכת הבחירות, נראה כי שאלת ועדת החקירה תהפוך לאחד הנושאים המרכזיים שיעמדו על סדר היום הציבורי בחודשים הקרובים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה