הפרקליטות הצבאית הורתה על פתיחת חקירות מצ"ח בשני אירועים חריגים ברצועת עזה שגרמו למותם של פלסטינים רבים, ובהם אנשי רפואה וילדה בת שש. ההחלטה מתייחסת לתקרית בתל א-סולטן, בה נהרגו 15 פלסטינים, ולירי שגרם למותם של בני משפחת חמאדה בעיר עזה, בהם הילדה הינד רג'אב. מנגד, בפרשת תקיפת שיירת ארגון הסיוע WCK, בה נהרגו שבעה עובדי הארגון, נקבע כי אין בסיס לחקירה פלילית נוספת.
ההחלטות מתבססות על עבודת מנגנון התחקור המטכ"לי, שסיים בחינה של כ-150 אירועים חריגים מאז פרוץ המלחמה והעביר את מסקנותיו להכרעת הפרקליטות הצבאית. מתוך המקרים שנבחנו, חמישה אירועים שזכו לתהודה ציבורית ובינלאומית נבחרו לפרסום מפורט, ובהם שתי החלטות על פתיחת חקירת מצ"ח, שני מקרים שנסגרו ללא חקירה פלילית, ואירוע אחד שבו נשקלים צעדים פיקודיים בלבד.
באירוע החריף מבין החמישה, שהתרחש במרץ 2025 בתל א-סולטן, ירה כוח צה"ל שביצע מארב לעבר שלושה כלי רכב, שהתבררו בדיעבד כשייכים לכבאית, אמבולנסים ורכב או"ם. 15 פלסטינים נהרגו, בהם אנשי רפואה ופרמדיקים. מתוך ההרוגים, שישה זוהו כמשויכים לחמאס. לאחר האירוע החליט הכוח למחוץ את כלי הרכב ולכסות את הגופות ברשת ברזל, פרט שעורר תגובות קשות מצד גורמים בינלאומיים. הרמטכ"ל הורה על רישום הערה פיקודית למפקד חטיבה 14 ועל סיום תפקידו של סגן מפקד סיירת גולני. הפרקליטות הצבאית קבעה כי הירי מעלה חשד סביר לביצוע עבירה, והורתה על חקירת מצ"ח.
בפרשה השנייה שבה נפתחה חקירה, מינואר 2024, ירו כוחות צה"ל לעבר רכב בעיר עזה שבו נסעה, לפי הדיווחים, משפחת חמאדה. חמישה מנוסעי הרכב נהרגו, ושתי ילדות שרדו: הינד רג'אב ובת דודתה ליאן. בהמשך תואמה הגעת אמבולנס של הסהר האדום למקום, אך לפי הטענות נורה פגז לעברו ושני הפרמדיקים שבו נהרגו. כעבור ימים אחדים נמצאו גם גופותיהן של הינד וליאן. צה"ל ציין כי בעקבות כשלים לכאורה בתיאום תנועת האמבולנס הוחלט להעביר את המשך הבדיקה לחקירת מצ"ח.
בניגוד לשני המקרים הללו, בפרשת תקיפת שיירת WCK בדיר אל-בלח באפריל 2024, בה נהרגו שבעה עובדי הארגון, נקבע כי אין חשד סביר לעבירה פלילית. מהתחקיר עלה כי הכוחות זיהו חמוש בשיירה, ובהמשך טעו לזהות אנשים נוספים כחמושים לאחר שהעריכו כי חמאס השתלט על הרכבים. ניסיונות ליצור קשר עם נציגי הארגון בזמן המעקב לא צלחו. בעקבות האירוע הודחו שני קצינים ושלושה מפקדים בכירים ננזפו, אך התובע הצבאי הראשי קבע כי חרף הכשלים, החלטות המפקדים בשטח לא חצו את הרף הפלילי.
שני אירועים נוספים שנבחנו נגעו לפגיעה בעובדי ארגון "רופאים ללא גבולות". באירוע מפברואר 2024 בחאן יונס, כוח צה"ל תקף מבנה שהתברר בדיעבד כשייך לארגון, ושתי נשים נהרגו. נקבע כי הכוח לא ידע בזמן הירי על השיוך והעריך שהמבנה מהווה איום, ולכן לא נפתחה חקירת מצ"ח, אף שהפרקליטות הורתה לבחון צעדים פיקודיים בשל כשלים בתהליך התקיפה. באירוע נוסף, מנובמבר 2023, נהרגו שני נוסעי שיירה של הארגון שחזרה לעיר עזה ללא תיאום. צה"ל ביצע ירי הרחקה בלבד, ונקבע כי מותם נגרם ככל הנראה מנתזים, ולא בירי ישיר, ולכן אין חשד סביר לעבירה.
בהודעת דובר צה"ל נמסר כי התחקירים "משמשים כעזר למפקדי צה"ל לצורך קבלת החלטות פיקודיות, וכן מהווים בסיס להחלטות של הפרקליטות הצבאית ביחס לשאלת פתיחתה של חקירה פלילית". בהתייחס לפרשת WCK צוין כי "לאור היכרות מקצועית קודמת עם אחד המעורבים באירוע, הפרקליט הצבאי הראשי נמנע מלקבל באופן אישי החלטה בתיק זה, וזו התקבלה על ידי התובע הצבאי הראשי".
שני החלטות פתיחת חקירת מצ"ח, בתל א-סולטן ובמקרה משפחת חמאדה, יתבררו כעת במסגרת חקירה פלילית מלאה, שתבחן אם יש מקום להעמדה לדין של מי מהמעורבים. במקביל, הפרקליטות הצבאית עדיין בוחנת את הצורך בנקיטת צעדים פיקודיים באירוע חאן יונס, בעוד שיתר האירועים שנבדקו מבין כ-150 המקרים שטופלו במנגנון התחקור המטכ"לי טרם פורסמו לציבור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה