אזהרת הנגיד לקראת אישור תוספת של עשרות מיליארדים לביטחון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הזהיר את הממשלה הבאה מפני אתגר כלכלי מורכב שהוא מכנה "טרילמה פיסקלית". לדבריו, הממשלה הבאה תידרש להתמודד במקביל עם שלוש משימות: הורדת החוב הלאומי, ניהול הוצאות הביטחון התופחות והשקעה במנועי צמיחה. הדברים נאמרו בראיון לערוץ הטלוויזיה של בלומברג, ימים ספורים לפני שהממשלה צפויה לאשר תוספת ענקית לתקציב הביטחון.

"ניהול שלושת הדברים האלה יחד יהיה קשה", אמר ירון בראיון. הנגיד ציין כי קובעי המדיניות בישראל מתמודדים כרגע עם רמה גבוהה במיוחד של אי-ודאות, הנובעת משילוב של סיכונים גיאופוליטיים, לחצים פיסקליים ואינפלציה שנעה בין יעדים סותרים.

בפועל, נראה שהאזהרה של ירון כבר מתממשת. ראש הממשלה בנימין נתניהו, בגיבוי שר האוצר בצלאל סמוטריץ', צפוי להביא ביום רביעי הקרוב לאישור הממשלה פריצה של מסגרות התקציב לשנים 2027-2029, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים, במטרה להגדיל את תקציב הביטחון. במשרד האוצר טרם קיבלו הנחיה רשמית באשר לסכום המדויק הנדרש. הדרג המקצועי במשרד האוצר ומשרד המשפטים דרשו כי במקום פריצת המסגרות ייעשה ניסיון לקצץ בהוצאות אחרות, אך דרישה זו צפויה להידחות בממשלה.

לפי הדיווחים, מתוך תוכנית התעצמות צה"ל שהוערכה בכ-400 מיליארד שקל, כבר אושרו באופן דחוף 40 מיליארד שקל לטייסות, לצד עוד עשרות מיליארדים שעליהם הצבא כבר התחייב לרכש עתידי. כמו כן אושרו 12.5 מיליארד שקל למשרד החוץ ו-7 מיליארד שקל לשיקום הדרום. גורם צבאי בכיר מסר כי מערך ייצור החימושים זקוק דחוף לרכש חומרי גלם, וכי קווי הייצור בחברות הביטחוניות עלולים להיעצר בתוך חודש אם התוספת התקציבית לא תאושר במהירות.

על פי דיווחים נוספים, מסתמנת הכרעה שלפיה הייעוץ המשפטי לממשלה יסיר את התנגדותו להעברת 20 מיליארד שקל דחופים לצה"ל, על אף תקופת הבחירות, כך שתקציב הביטחון יגדל ל-163 מיליארד שקל. שר האוצר סמוטריץ', שהתנגד גם הוא בתחילה להעברה שלא דרך התקציב הרגיל, הבהיר כי יאפשר להעביר את הסכום המינימלי ההכרחי כדי לשמר את כוחו של הצבא.

בבנק ישראל התייחסו לחשיפת התוכנית וציינו כי לא היו שותפים לתהליך קבלת ההחלטה על הקפצת תקציב הביטחון. עוד בינואר הציג ירון בפני ועדת הכספים של הכנסת נתונים לפיהם יחס החוב-תוצר עלול לקפוץ מ-69% כיום ל-76% בתוך עשור, אם התוספת התקציבית תתממש יחד עם הסכם סיוע אמריקאי, ואף ל-80% ללא הסכם כזה. בתחזית חטיבת המחקר של הבנק מיולי נכתב כי "חוסר הוודאות לתקציב 2027 גדול אף יותר, והדבר עלול להוביל להעלאת ריבית".

במקביל לדיון התקציבי, נגיד בנק ישראל מתמודד גם עם ההחלטה על הריבית, שתתקבל ב-1 בספטמבר. ירון הותיר את כל האפשרויות פתוחות ואמר כי "הישיבה הבאה שלנו תהיה ישיבה שבה הכול פתוח". הריבית כיום עומדת על 3.5%, לאחר שבנק ישראל הוריד אותה פעמיים ברציפות בחודשים האחרונים. האינפלציה השנתית ירדה ביולי לשפל של חמש שנים, 1.5%, אך ירון העריך כי בחודשים הקרובים היא תאיץ בחזרה לכיוון 2%, מרכז יעד האינפלציה.

הלחץ על הנגיד מגיע מכיוונים שונים. שר האוצר סמוטריץ' ויצואניות הייטק קוראים להפחית את הריבית כדי להקל על הכלכלה מול התחזקות השקל. גם נשיא התאחדות הקבלנים, רוני בריק, תקף את הנגיד וקרא להוריד את הריבית ל-2.5% עוד השנה, בטענה שדחיית ההפחתה עלולה להביא לקריסת מאות קבלנים נוספים ולפגיעה בעשרות אלפי משפחות. "המשק הישראלי אינו יכול להרשות לעצמו להמשיך ולשלם את מחיר הריבית הגבוהה, דווקא בתקופה שבה הוא נדרש להשקעות חסרות תקדים בבנייה, בתשתיות ובשיקום המשק בעקבות המלחמה", אמר בריק. מנגד, בבנק אוף אמריקה מעריכים כי הריבית תישאר ללא שינוי בספטמבר, וכי הפחתה תגיע רק בנובמבר.

הסיכונים הגיאופוליטיים שירון הזכיר קיבלו משנה תוקף בימים האחרונים, לאחר שחיל האוויר תקף את בסיס אבו א-דוהור בצפון סוריה, במטרה למנוע התבססות של כוחות טורקיים באזור. התקיפה עוררה תגובה תקשורתית חריפה בטורקיה, שם הוגדרה כ"פרובוקציה של מלחמה", ואף הובילה למתיחות מול ממשל טראמפ בוושינגטון. לשכת ראש הממשלה מסרה כי ישראל וסוריה הסכימו בעבר על סטטוס קוו ביטחוני, שאותו הפרה סוריה בכך שאפשרה לכוחות טורקיים להתפרס בבסיס הסמוך לחלב, ולכן ישראל פעלה למנוע איום על ביטחונה.

ההחלטה הסופית על היקף תוספת התקציב לביטחון צפויה להתקבל בממשלה בשבוע הבא, ואילו החלטת הריבית של בנק ישראל תתפרסם ב-1 בספטמבר. בין לבין, ימשיכו הכלכלנים והשווקים לעקוב מקרוב אחר האינפלציה, שער החליפין והתפתחויות ביטחוניות, שכולם עשויים להשפיע על ההחלטות הקרובות של הנגיד ושל הממשלה גם יחד.