החוב הפדרלי של ארצות הברית חצה את רף ה-40 טריליון דולר, לפי המדידה היומית שמפרסם משרד האוצר האמריקאי. הטריליון האחרון, זה שהעביר את החוב מ-39 ל-40 טריליון, נוסף בתוך כחמישה חודשים בלבד. במקביל, ובניסיון לרסן את שוק האג"ח הממשלתי הסוער, הודיע משרד האוצר כי יכפיל את היקף הרכישות החוזרות של אג"ח ארוכות טווח, במטרה לבלום את העלייה החדה בתשואות שהגיעה לרמות שלא נראו כבר כמעט שני עשורים.
לפי הנתונים, החוב הפדרלי היה 19.95 טריליון דולר בינואר 2017, כשטראמפ הושבע לנשיא בפעם הראשונה, כך שהוא למעשה הוכפל בתוך כעשור. חלק גדול מהעלייה מיוחס לגיוסי החוב הענקיים בתקופת הקורונה, בממשלי טראמפ וביידן גם יחד. מתוך סך החוב, 32.27 טריליון דולר מוחזקים בידי הציבור, כלומר משקיעים פרטיים, מוסדיים וממשלות זרות, ו-7.78 טריליון דולר נוספים הם חוב תוך-ממשלתי. "חוב של 40 טריליון דולר אינו קיים רק בספרי החשבונות של הממשלה, הוא מורגש בכל רחבי הכלכלה ומוצא את דרכו לארנקים של האנשים בצורה זו או אחרת", אמרה מאיה מקגינס, נשיאת הוועדה הדו-מפלגתית לתקציב הפדרלי.
ההוצאה על ריבית החוב הגיעה ל-1.17 טריליון דולר בעשרת החודשים הראשונים של שנת הכספים הנוכחית, לעומת 1.02 טריליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון של חודש יולי לבדו הסתכם ב-432.3 מיליארד דולר, הגבוה ביותר בחודש בודד מאז תחילת 2021. לפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית, כלל הממשל האמריקאי ילווה השנה סכום השווה לכ-7.5% מהתוצר, השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה-G7.
הרקע להחלטת האוצר הוא זינוק חד בתשואות האג"ח הארוכות בשבועות האחרונים. התשואה על אג"ח ל-30 שנה נגעה בכ-5.33%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007, והתשואה לעשר שנים חצתה את ה-4.7%, הגבוהה ביותר מזה כ-19 חודשים. במכרז האחרון לאג"ח ל-30 שנה נאלצה ארה"ב לשלם את התשואה הגבוהה ביותר מאז 2001. גל המכירות באג"ח ממשלתיות לא נעצר בגבולות ארה"ב, ועבר גם לגרמניה, לצרפת וליפן.
בתגובה, הודיע משרד האוצר בראשות השר סקוט בסנט כי החל מ-9 בספטמבר יגדיל את ההיקף המרבי של הרכישות החוזרות באג"ח ל-10 עד 30 שנה, מ-2 מיליארד דולר לפחות ל-4 מיליארד דולר לכל פעולה. התוכנית תישאר בתוקף עד 4 בנובמבר. במסגרת המהלך, האוצר קונה בחזרה מהשוק אג"ח ארוכות שכבר הונפקו, ומממן את הרכישות באמצעות הנפקה גדולה יותר של חוב קצר טווח. במשרד נמסר כי הצעד נועד "לספק תמיכה רבה יותר בנזילות במקטעים הנומינליים לטווחים ארוכים יותר".
ההודעה הביאה לירידה מיידית וחדה בתשואות. התשואה לאג"ח ל-30 שנה ירדה בכ-0.1 נקודת אחוז לכ-5.2%, והתשואה לעשר שנים ירדה לכ-4.64%. עם זאת, מהלך זה אינו שינוי במדיניות מוניטרית ואינו הדפסת כסף במובן הקלאסי, אלא שינוי במבנה החוב: פחות לחץ על האג"ח הארוכות, ויותר גיוס בטווחים הקצרים. הבעיה, כפי שמציינים גורמים בשוק, היא שהמהלך מעביר את הסיכון קדימה. ככל שחלק גדול יותר מהחוב מתגלגל בטווח של שנה או שנתיים, כך עלות המימון הממשלתית מגיבה מהר יותר לכל שינוי בריבית.
הגורמים העמוקים ללחץ בשוק החוב אינם נפתרים בהודעה אחת. הגירעון האמריקאי נשאר גבוה, השקעות הענק של חברות הבינה המלאכותית בתשתיות ובמרכזי נתונים ממשיכות לגדול ומתחרות על אותו הון, וההוצאות הביטחוניות וההשקעה בייצור מקומי מוסיפות ביקוש להון. במקביל, פרסום פרוטוקולים מישיבת הפדרל ריזרב מיולי חשף כי חברים רבים בבנק המרכזי סבורים שיידרש הידוק נוסף אם האינפלציה תישאר מעל היעד, מה שמוסיף אי ודאות נוספת לשוק.
ההודעה על הגדלת הרכישות עוררה תגובה גם בשווקים אחרים. הביטקוין זינק בכ-6% בתוך שעות, מכ-64,500 דולר לכ-69,500 דולר, ומטבעות קריפטו נוספים כמו אתריום, סולאנה ו-XRP רשמו עליות של כ-7% ומעלה. גם הזהב והכסף עלו בכ-3.5%, בעוד מדד הדולר נחלש. הירידה בתשואות והיחלשות הדולר שיפרו את האטרקטיביות של נכסים שאינם מייצרים ריבית שוטפת, אך אנליסטים מזהירים שיום אחד של עליות אינו מספיק כדי לקבוע שמדובר במגמה מתמשכת.
בטווח הקרוב צפוי מבחן אמיתי למהלך של האוצר בהמשך הגיוסים החודשיים ובתגובת המשקיעים הזרים, שממשיכים להוות גורם מרכזי בביקוש לחוב האמריקאי. אירוע מרכזי נוסף צפוי ב-28 באוגוסט, כשיו"ר הפד קווין וורש ינאם בכנס השנתי בג'קסון הול, נאום שעשוי לספק אינדיקציה נוספת לגבי כיוון הריבית בחודשים הקרובים ולהשפיע מחדש על שוק האג"ח.
משרד האוצר האמריקאי מכפיל את היקף רכישות האג"ח הארוכות כדי לבלום זינוק היסטורי בתשואות, אך הגורמים המבניים ללחץ בשוק החוב, בהם גירעון תופח והשקעות ענק בבינה מלאכותית, נותרים בעינם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה