למרות זינוק ביצוא: הגירעון המסחרי של יפן קפץ פי ארבעה

היצוא היפני שבר את כל התחזיות בחודש שעבר, אבל הבשורה הטובה מסתירה תמונה מטרידה הרבה יותר. היצוא מיפן זינק ביולי ב-23.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והגיע ל-11.51 טריליון ין, החודש החמישי ברציפות שבו קצב הצמיחה מאיץ. מדובר בעלייה החדה ביותר מאז אוקטובר 2022, והיא עוקפת בהרבה את תחזיות הכלכלנים שעמדו על 19.9%.

אלא שמאחורי המספרים המרשימים מסתתר גירעון מסחרי שהתפוצץ. הגירעון הסתכם ב-634.5 מיליארד ין, פי ארבעה מהגירעון של 156 מיליארד ין שנרשם לפני שנה. הסיבה: הייבוא זינק בקצב מהיר עוד יותר, 27.8%, לרמה של 12.15 טריליון ין, הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2022.

מאחורי הקפיצה בייבוא עומד בעיקר חשבון הנפט המתנפח. יפן, שמייבאת יותר מ-87% מצורכי האנרגיה שלה, שילמה על הנפט הגולמי 1.41 טריליון ין, זינוק של 87.8% במחיר, בעוד הכמות שיובאה בפועל עלתה ב-5.5% בלבד. כלומר, כמעט כל התוספת מקורה במחיר החבית ולא בביקוש. גם הגז הטבעי הנוזלי התייקר ב-22.5% והפחם ב-33.4%. מלחמת איראן, שדחפה את מחירי הנפט הגולמי לסביבות 86 דולר לחבית, מגלגלת את החשבון הזה ישירות אל מדינה שתלויה כמעט לחלוטין באנרגיה מיובאת.

בצד היצוא, השבבים והרכיבים האלקטרוניים היו הכוכבים הגדולים. יצוא הסעיף הזה זינק ב-49.1% והגיע ל-862 מיליארד ין, כשמעגלים משולבים לבדם טיפסו ב-52% ל-659 מיליארד ין. גם ציוד לייצור שבבים נמכר בהיקפים גדולים, עלייה של 40.9% בערך הכספי, מה שמעיד על גל השקעות הון מתמשך אצל יצרניות ברחבי אסיה. יצוא הרכב לארצות הברית נותר חזק במיוחד, וכך גם מכירות האלקטרוניקה.

ארצות הברית וסין נותרו היעדים הגדולים ביותר ליצוא היפני. היצוא לארצות הברית עלה ב-22% והגיע ל-2.09 טריליון ין, בעוד היצוא לסין, שותפת הסחר הגדולה ביותר של יפן, עלה ב-25.8% והסתכם ב-2.01 טריליון ין. אבל מאחורי המספרים הדומים מסתתרים שני סיפורים שונים לגמרי: לארצות הברית נשלחו יותר סחורות בפועל, עם עלייה של 20.4% בכמות ועלייה צנועה של 1.3% במחירים, ואילו לסין נשלחו כמעט אותן כמויות כמו בשנה שעברה, אבל המחירים שם קפצו ב-21.9%.

יצואניות הרכב היפניות נהנו מהמצב ומניותיהן זינקו במסחר בטוקיו: טויוטה עלתה ב-3.5%, ניסאן קפצה ב-5.8% ומאזדה טיפסה ב-5%. הין החלש, שנסחר סביב 158 לדולר, מהווה חרב פיפיות עבור הכלכלה היפנית. מצד אחד הוא מנפח את הפדיון מהיצוא במונחי ין ומגדיל את רווחי היצואניות הגדולות. מצד שני הוא מייקר כל חבית נפט וכל מוצר בסיסי שנרכש בדולרים, ומכביד על משקי הבית.

לפי הנתונים, מדד מחירי היצוא של יפן עומד על 180 יחידות, לעומת מדד מחירי היבוא שעומד על 201.1, כשהבסיס הוא 100 בשנת 2020. הפער בין השניים, קרוב ל-21 יחידות, הוא ההסבר המספרי לגירעון שנפתח. אנליסטים מציינים כי מדיניות ראש הממשלה, סאנאיי טאקאיצ'י, לא הצליחה עדיין לשנות מהותית את מגמת הכלכלה היפנית, אף שהיא צפויה להישאר בתפקידה בטווח הקרוב בשל פופולריות גבוהה יחסית בקרב הבוחרים.

הבנק המרכזי של יפן הותיר בסוף החודש שעבר את הריבית סביב 1%, ברוב של שמונה מול אחד. חבר המועצה המוניטרית, נאוקי טקאטה, הציע להעלות את הריבית ל-1.25% בשל סיכוני מחירים שמקורם מחוץ ליפן, הצעה שמקבלת חיזוק ממדד מחירי היבוא שזינק ב-26.3%. הבנק כבר התערב בעבר בשוק המטבע כדי לתמוך בין, אך ההשפעה הייתה מוגבלת וחלפה במהירות.

ההתפתחויות בשוק השבבים היפני עשויות להשפיע גם על חברות ישראליות. נובה וקמטק, שתי חברות ישראליות שמייצרות מערכות מדידה ובקרה ליצרניות שבבים, פועלות באותו מחזור השקעות שמתבטא כעת בנתוני היצוא היפני. בנעילת המסחר האחרונה בוול סטריט ירדה נובה ב-1.44% ל-385.33 דולר, קמטק ירדה ב-3.33% ל-150.66 דולר וטאואר סמיקונדקטור נחלשה ב-5.86% ל-226.46 דולר, אף שהתרחבות בהזמנות הציוד באסיה נוטה להגיע לחברות הללו בפיגור של רבעון או שניים.