הליכוד עתר לבג"ץ נגד האיסור לדווח בזמן אמת מי הצביע

מפלגת הליכוד הגישה עתירה דחופה לבג"ץ נגד החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לאסור על נציגי המפלגות בקלפיות להעביר בזמן אמת מידע על הגעת מצביעים להצביע. העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ואופק ברוק, מבקשת לבטל את איסור סולברג לפני הבחירות שנקבעו ל-27 באוקטובר.

סולברg קבע בתחילת אוגוסט כי חברי ועדות קלפי ומשקיפי המפלגות אינם רשאים לדווח למטות הבחירות שלהם, באמצעות אפליקציות כמו אלקטור, על זהות הבוחרים שהגיעו להצביע. לדבריו, מדובר בפגיעה בפרטיות האסורה על פי חוק הגנת הפרטיות, וגם שעת ההצבעה וסוג הקלפי, למשל קלפיות בבתי חולים, נחשבים למידע חסוי. הליכוד ביקש עיון מחדש בהחלטה, אך סולברג דחה את הבקשה ב-16 באוגוסט.

בהחלטתו השנייה הציע סולברג פשרה: ועדת הבחירות תמסור למפלגות נתונים כלליים על שיעורי ההצבעה בכל קלפי, אך בלי מידע שמאפשר לזהות אילו בוחרים ספציפיים כבר הצביעו. בליכוד טוענים שהחלופה חסרת תועלת, מכיוון שהיא לא מאפשרת למפלגה לדעת למי מבין תומכיה הפוטנציאליים יש לפנות כדי להמריץ אותו להגיע לקלפי.

בעתירה טוען עו"ד בומבך כי מדובר ב"איסור תקדימי" שמתקבל "בעיצומה של מערכת הבחירות", ולדבריו משמעות ההחלטה היא "שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק", תוך פגיעה קשה באינטרס ההסתמכות של המפלגות הוותיקות ובאינטרס ההסתמכות הלגיטימי של הליכוד. הליכוד מציין כי במשך עשרות שנים נהגו נציגי המפלגות בקלפיות לסמן מי כבר הצביע ולהעביר את המידע למטות הבחירות, כדי לאתר את מי שעדיין לא הגיע ולנסות להניע אותו להצביע.

העתירה חושפת גם את היקף ההיערכות הכספית של הליכוד לקראת יום הבחירות. לדברי המפלגה, היא השקיעה שעות עבודה רבות באפיון מערכת של חברת אלקטור, ביצעה בדיקות סייבר ואבטחת מידע ועבדה שבועות ארוכים על טיוב נתונים. לפי העתירה, סוכמה התקשרות עם החברה בסך 1.8 מיליון שקל, וההסכם כבר אושר במינהלת המפלגה והועבר להחתמת מורשי החתימה. הליכוד טוען כי אסטרטגיית ניהול יום הבחירות שלו מבוססת במידה רבה על האפשרות להפעיל את המערכת.

לצד העתירה מפרטת הליכוד גם את עמדת היועצת המשפטית לממשלה והרשות להגנת הפרטיות, שהוגשו במסגרת ההליך המקורי. לפי הליכוד, שני הגורמים סברו כי אין מקום להכריע בסוגיה באופן נקודתי לפני יו"ר ועדת הבחירות בלבד, וכי בשל המפגש בין דיני הבחירות לדיני הגנת הפרטיות ראוי לבחון את הנושא במסגרת רחבה יותר. עוד נטען כי הרשות להגנת הפרטיות לא קבעה חד-משמעית שהמידע אסור, אלא ציינה שהעברתו "עלולה לכאורה" להיחשב פגיעה בפרטיות.

המתיחות סביב הנושא הועצמה בשעות האחרונות, לאחר שראש הרשות להגנת הפרטיות, עו"ד גלעד סממה, הודיע למפלגות כי החלטת סולברג תיאכף במלואה. סממה כתב כי האיסור חל "על המפלגות עצמן, על מפעילי אפליקציות ייעודיות המעבדות עבור המפלגות מידע אישי כ'מחזיק' ועל כל אדם או גוף אחר". לדבריו, הפרת האיסור "עלולה להוביל לנקיטת הליכי אכיפה של הרשות כנגד מפירי הדין ולהשתת סנקציות משמעותיות", ובהן עיצומים כספיים על מפלגות ומפעילי אפליקציות. סממה הזכיר כי הפרת הסעיף הרלוונטי בחוק הגנת הפרטיות מהווה גם עוולה נזיקית ועבירה פלילית שעונש של עד חמש שנות מאסר בצידה.

הליכוד טוען עוד כי לסולברג, במסגרת תפקידו המנהלי כיו"ר ועדת הבחירות, אין כלל סמכות להכריע בשאלת חוקיות פעולות נציגי הסיעות לפי חוק הגנת הפרטיות. המפלגה מבקשת מבית המשפט העליון להוציא צו על תנאי בדחיפות ולקבוע מועד קרוב לדיון בעתירה, נוכח לוח הזמנים הצפוף עד יום הבחירות.

בג"ץ טרם קבע מועד לדיון בעתירה. בליכוד מבקשים כי אם לא תבוטל ההחלטה במלואה, ייקבע לפחות כי האיסור לא יחול על הבחירות הקרובות אלא רק על מערכות בחירות עתידיות, כך שהמפלגות יוכלו להיערך אליו מבעוד מועד.