נאס"א מחפשת פתרונות רפואיים לבסיס על הירח, וגם ישראל מוזמנת

נאס"א רוצה להקים בסיס קבע מאויש על הירח, וכדי שזה יקרה בלי אסונות רפואיים היא צריכה עזרה. הסוכנות פרסמה קול קורא בינלאומי שמזמין חברות, סטארט-אפים ומוסדות אקדמיה מכל העולם להציע פתרונות רפואיים חדשניים לאסטרונאוטים שיחיו על הירח לתקופות ארוכות. וכן, גם חברות ישראליות מוזמנות להשתתף.

הקול הקורא יצא מטעם תוכנית המחקר האנושי (HRP) של נאס"א, והוא חלק מההכנות לתוכנית ארטמיס השאפתנית. המטרה: למצוא דרכים לנטר, לאבחן ולטפל באסטרונאוטים שישהו בסביבה עוינת במיוחד, בלי אפשרות לפינוי מהיר לכדור הארץ.

ולמה זה בכלל כזה מסובך? כי הירח הוא לא כמו תחנת החלל הבינלאומית. עד היום כל בני האדם שביקרו על הירח יחד בילו עליו במצטבר רק כ-80 שעות. לשם השוואה, כבר בוצעו משימות חלל שנמשכו 437 ימים ברציפות, אבל תמיד בתוך השדה המגנטי המגן של כדור הארץ. הירח נמצא הרחק מחוץ להגנה הזאת.

נאס"א מגדירה חמישה סיכונים בריאותיים מרכזיים לאסטרונאוטים על הירח: קרינת חלל, בידוד חברתי, מרחק עצום מכדור הארץ, כוח כבידה נמוך, וסביבה עוינת עם אבק ירחי דקיק שמאיים על מערכת הנשימה. כל אחד מהגורמים האלה יכול לגרום לבעיות רציניות, מהתעוררות של נגיפים רדומים בגוף ועד סוגי סרטן שונים שנגרמים מהקרינה החזקה.

הכבידה הנמוכה על הירח, שהיא כשישית מזו שעל כדור הארץ, גורמת גם היא לנזק. היא מובילה לאובדן מסת עצם ולשינויים במבנה העיניים והמוח. ובגלל המרחק העצום מכדור הארץ, אין אפשרות ל"אמבולנס חלל" שיפנה אסטרונאוט חולה. כל צוות יצטרך לדעת לטפל בעצמו, בלי תלות בזמן אמת בחדר הבקרה בהיוסטון.

וכאן בדיוק נכנסת ההזדמנות לתעשייה הישראלית. נאס"א מחפשת פתרונות ניטור, אבחון וטיפול, בדיוק התחומים שבהם ישראל מתמחה. חברות סטארט-אפ ומעבדות מחקר אקדמיות שעוסקות ברפואה מרחוק, בחיישנים לבישים למעקב פיזיולוגי רציף ובאלגוריתמי אבחון מבוססי בינה מלאכותית, יכולות למצוא כאן אפיק מסחרי ומדעי אמיתי.

גם פיתוחים בתחום הרפואה המותאמת אישית וחומרים מתקדמים להגנה מקרינה רלוונטיים ישירות לשלושת התחומים שהגדירה נאס"א: גורמי אנוש וביצועים התנהגותיים, אמצעי נגד לבריאות האדם, וחקר קרינת החלל. לא מדובר בתחום זר לישראל: לאחרונה פורסם בכתב העת המדעי Science Advance מאמר שמראה איך אפוד של חברת סטמראד הישראלית הצליח להפחית משמעותית פגיעות מקרינה בחלל העמוק, במסגרת משימת ארטמיס 1.

ההצעות שמוגשות לנאס"א צריכות להסביר אילו נתונים כדאי לאסוף מאסטרונאוטים במשימות ארטמיס העתידיות, וכיצד המידע הזה יעזור להפחית את הסיכונים הרפואיים הידועים. תהליך ההגשה מתבצע באופן מקוון דרך פורטל NSPIRES, ויישאר פתוח עד ה-8 בספטמבר 2026, כך שיש עוד זמן להתארגן.

אבל שווה לדעת שהסיפור הזה לא נגמר בירח. טכנולוגיות אבחון מרחוק וניטור רפואי רציף שיפותחו עבור אסטרונאוטים מבודדים צפויות לחלחל בעתיד גם לרפואה האזרחית. מדובר בכלים שיכולים לשפר שירותי רפואה באזורים מרוחקים, ולאפשר מעקב אחר אוכלוסיות מבוגרות בבית, בלי צורך להגיע פיזית למרפאה. במילים אחרות, מה שנועד להציל חיים על הירח עשוי בהחלט לשפר חיים כאן, על כדור הארץ.