ואנס: "חונקים את איראן כלכלית"; הפנטגון מכחיש מחסור בתחמושת

סגן נשיא ארצות הברית ג'יי.די. ואנס חשף את התוכנית האמריקאית הבאה נגד איראן: אחרי חודשים של הפצצות ומלחמה גלויה, וושינגטון עוברת עכשיו למתקפה כלכלית שתיועד לחנוק את המשטר האיראני לטווח ארוך. "אנחנו מנסים ליצור מציאות חדשה בשטח", אמר ואנס בריאיון רדיופוני, והבהיר שהמטרה היא לוודא שטהרן לא תוכל אף פעם לשקם את מה שנהרס.

ההצהרה הדרמטית מגיעה בדיוק כשמתגלים סדקים בגרסה הרשמית של וושינגטון. דובר הפנטגון סאן פרנל נאלץ להכחיש בתוקף טענות על מחסור חמור בנשק אמריקאי אחרי חמישה חודשי עימות ישיר עם איראן. "טענות על מחסור בתחמושת אמריקאית הן שקריות", אמר פרנל. "הצבא האמריקאי נותר הכוח הלוחם החזק בעולם. יש לנו כל מה שנדרש כדי לתקוף בזמן ובמקום שהנשיא יבחר".

מאחורי ההכחשות מסתתרים מספרים שמעוררים שאלות. דיווחים חשפו כי ארצות הברית שיגרה יותר מ-850 טילי טומאהוק ומעל 1,000 טילי הגנה מתקדמים בחודש הראשון בלבד למלחמה, ובין פברואר ליולי נוצל כ-65% ממלאי מיירטי הפטריוט. טראמפ עצמו נדרש להתערב אישית ברשת החברתית שלו: "לארצות הברית יש כמויות עצומות של תחמושת", כתב הנשיא, והוסיף שהטענות למחסור "מפוברקות".

למרות ההכחשות הפומביות, מסמך פנימי של משרד ההגנה שדלף חושף תמונה מורכבת יותר. סגן שר ההגנה סטיב פיינברג הורה ליצרני הנשק הגדולים בארצות הברית להגיש תוך 21 יום בלבד תוכניות להאצת ייצור התחמושת הקריטית. "מחזורי פיתוח של שנים אינם קבילים יותר. אנחנו חייבים להאיץ באופן דרמטי את לוחות הזמנים ולהרחיב את כושר הייצור עכשיו", כתב פיינברג במסמך.

ואנס, מנגד, מציג תמונה של הצלחה. לדבריו, הלחץ הכלכלי שהופעל על איראן כבר משיג תוצאות: "מה שהיה נכון בשבועות האחרונים הוא שהם הרגישו הרבה יותר לחץ מאיתנו", אמר סגן הנשיא, ותיאר את המצב כ"מחול עדין" שבו שני הצדדים מפעילים לחץ הדדי. הוא ציין כי מחירי הדלק בארצות הברית עדיין גבוהים, אך "ירדו משמעותית" הודות ליכולת הצבא האמריקאי להוציא כמויות נפט וגז ממצר הורמוז.

הנתונים בשטח מספרים סיפור פחות אופטימי. לפי נתוני חברת המודיעין המסחרי קפלר, תנועת הספינות במצר הורמוז נותרה נמוכה מאוד, עם 10 מעברים בלבד ביום שני ושני מעברים בלבד ביום ראשון. לשם השוואה, לפני המלחמה עברו במצר בממוצע כ-130 ספינות ביום. ואנס הודה שהמנוף המרכזי של איראן הוא בדיוק הגישה למצר הזה, וטען שהצבא האמריקאי מבטיח שכוחות איראניים לא יוכלו עוד לירות על ספינות מסחריות.

טראמפ עצמו הגדיר את הצעד הכלכלי הקרוב כ"המבצע הכלכלי המוחץ ביותר שננקט אי פעם נגד מדינה כלשהי", וכלל בו איום בעונשים כספיים חמורים על כל מדינה שתסייע לטהרן להתחמק מסנקציות. "זו תהיה מלחמה כלכלית ובידוד בקנה מידה חסר תקדים", כתב הנשיא. ואנס תמצת את הבחירה שמציבה וושינגטון בפני איראן: "האם הם רוצים שהכלכלה שלהם תיחנק לנצח, או שהם רוצים יחסים טובים יותר עם המערב? זו האופציה שהנשיא תמיד מציג בפניהם".

אבל פרשנים בעולם הערבי מזהירים מפני אשליה מסוכנת. במאמר מיוחד טוען הפרשן הבחרייני אחמד אל-קוזאי כי איראן מעולם לא התכוונה לקיים הסכמים - לא עכשיו ולא בעבר. הוא מזכיר את הסכם 2015 עם המעצמות, שבו איראן קיבלה מיליארדי דולרים והסרת סנקציות, ומיד לאחר מכן ניצלה את מרחב הנשימה כדי להאיץ את תוכנית הטילים שלה ולחזק את השלוחות שלה באזור. לדבריו, גם עכשיו טהרן פותחת בשקט חזיתות חדשות, כולל אספקת כלי טיס בלתי מאוישים לגורמים בסודן, במהלך שמאיים על הגבול הדרומי של מצרים ועל הביטחון הימי באזור.

אל-קוזאי טוען שהדפוס האיראני עקבי וברור: הסכמים משמשים רק לקניית זמן, וברגע שהלחץ מוקל, מתחיל תהליך שיטתי של הפרות עד לקריסת ההסכם כולו. הוא ממליץ למקבלי ההחלטות במערב להפעיל אימות עצמאי ומיידי על כל הסכם עתידי, ולוודא שכל הפרה מפעילה סנקציות אוטומטיות - ולא משא ומתן אינסופי נוסף.

בינתיים, בוושינגטון ממתינים לראות אם התוכניות המואצות של יצרני הנשק יגיעו בזמן, ואם הלחץ הכלכלי על טהרן אכן יניב את התוצאות שוואנס מבטיח. עד אז, שני הצדדים ממשיכים ב"מחול העדין", כשכל אחד מנסה להוכיח שהוא זה שמחזיק בעליונות.