ישראל תקפה בסוריה כדי לבלום את ההתבססות הצבאית של טורקיה

ישראל תקפה השבוע בסיס תעופה באזור אידליב שבצפון סוריה, במטרה מוצהרת לבלום התבססות צבאית טורקית באזור. התקיפה, שגרמה לנזק אך לא לנפגעים, לא הייתה אירוע חד פעמי. היא מגיעה בעקבות מעקב מודיעיני ישראלי ממושך אחר ציוד צבאי טורקי שהוברח לסוריה, ומעידה על החלטה אסטרטגית עמוקה יותר של ירושלים.

הסיפור מתחיל עוד ביולי 2025, אז העבירה טורקיה לצבא סוריה בראשות אחמד א-שרע ארבעה נגמ"שים חדישים מתוצרת מקומית, ישר מהניילונים. אנשי אמ"ן, בראשות ראש האגף האלוף שלומי בינדר, יצאו לחפש אחריהם במרחבי סוריה הגדולים. הכלים אותרו בסופו של דבר, בין היתר בזכות מזל, ומאז הם נמצאים תחת מעקב צמוד. מקרה זה מסמל תהליך רחב הרבה יותר: התבססות צבאית ומדינית הולכת וגוברת של טורקיה בסוריה, שישראל עוקבת אחריה בעין פקוחה כבר תקופה ארוכה.

לא רק כלי הרכב המשוריינים נמצאים תחת בדיקה. גם יכולות התקיפה של חיל האוויר הטורקי, המצויד במטוסי אף-16 משוכללים וצפוי להצטייד גם באף-35, נמצאות תחת מעקב הדוק. עד לתקיפה השבוע ישראל הבליגה, גם אם ברקע הועברו הצהרות לוחמניות ומסרים דרך גורמים שלישיים. המאמץ הטורקי הנרחב להחדיר מערכות צבאיות נוספות לסוריה טרם נענה בפעולה צבאית ישראלית ישירה.

התקיפה באזור אידליב שינתה את התמונה. היא כוונה ישירות נגד ההתעצמות הצבאית הטורקית בצפון סוריה, ונדמה שבצמרת הישראלית התקבלה החלטה לזנוח את גישת ההכלה גם כלפי טורקיה, לא רק מול חזיתות אחרות. התקיפה התרחשה שעות ספורות לפני פתיחת הקלפיות בפריימריז לליכוד, מה שהוליד טענות כי מדובר במהלך פוליטי בעיקרו. עם זאת, החיכוך הצבאי בין ישראל לטורקיה מתבשל כבר יותר משנה, ולאורך הזמן הזה הקצתה ישראל יותר ויותר משאבי מודיעין למעקב אחר הפעילות הטורקית בשטח הסורי.

בזירה הבינלאומית, הפרשה עוררה מבוכה. הנציג המיוחד של ארצות הברית לסוריה, השגריר תום באראק, מסר כי ישראל לא הזהירה את וושינגטון מראש על התקיפה במוצב אבו דוחור, וזאת חרף חשש ממשי מהסלמה מול טורקיה. לדבריו, ייתכן שמדובר בישראל ש"פיתתה את הטורקים", ותיאר זאת כ"החלק הרציני והמדאיג". לפי באראק, סביר שישראל קיבלה מודיעין שהצביע על חיזוק נוכחות טורקית באזור, ומפקד כלשהו בשטח קיבל החלטה עצמאית למנוע זאת, מבלי לעדכן את וושינגטון או את אנקרה.

באראק תיאר עד כמה קרובה הייתה ישראל, החברה בנאט"ו טורקיה, לעימות ישיר. הוא הזכיר כי טורקיה כבר הפילה בעבר מטוס רוסי מעל שטחה הסורי בשנת 2015, וציין כי כאשר הטורקים רואים מטוסים מתקרבים לגבול ללא ידיעה על כוונתם, הם עלולים להזניק כוחות משלהם. לדבריו, ישראל אמנם הביעה חשש מפעילות צבאית טורקית באותו מוצב, אך ארצות הברית הגיעה למסקנה כי חשש זה לא היה מבוסס במציאות.

בדמשק לא שתקו. משרד החוץ הסורי גינה בחריפות תקיפת רחפן ישראלית על רכב אזרחי בעיירה בית ג'ן שבסביבת דמשק, שהותירה מספר פצועים. במסר רשמי הוגדרה התקיפה כ"הפרה בוטה של ריבונות סוריה ושלמות שטחה", ובנוסף כ"הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי". משרד החוץ הטיל על ישראל אחריות מלאה להשלכות התקיפות, והזהיר כי המשכן יגביר את המתיחות ואת חוסר היציבות באזור, ויסכן את ביטחון האזרחים.

סוריה פנתה למועצת הביטחון של האו"ם ולקהילה הבינלאומית בקריאה לפעול לעצירת ההתקפות הישראליות, ולשים קץ למה שהוגדר כ"הפרות חוזרות ונשנות של ריבונות סוריה". צה"ל, מצדו, טען כי האדם שנפגע בתקיפה היווה איום מיידי על הכוחות הפועלים באזור. התקיפה בבית ג'ן הגיעה ימים ספורים לאחר שמטוסי חיל האוויר ביצעו שמונה תקיפות על מסלול ההמראה במוצב אבו דוחור שבמחוז אידליב, שגרמו לנזק פיזי בתשתיות המקום.

מאחורי כל האירועים הללו עומדת תמונה גיאופוליטית רחבה יותר. מאז נפילת משטרו של בשאר אל-אסד בסוף 2024 ביצעה ישראל מאות תקיפות אוויריות ברחבי סוריה, והשתלטה גם על אזור החיץ שבפיקוח האו"ם בדרום המדינה, שנותר תחת שליטתה. טורקיה, שחתמה לאחרונה על הסכם הגנה עם ערב הסעודית ופקיסטן, מסייעת לשיקום צבא סוריה באמצעות אימונים, ציוד ותמיכה לוגיסטית, ואף חתמה על הסכם רשמי להעמקת שיתוף הפעולה הצבאי עם דמשק. עד כה לא נמסר כי טורקיה מתכננת תגובה צבאית לתקיפות הישראליות, אך האירוע מוסיף מתח ליחסים המתוחים ממילא בין ירושלים לאנקרה.

בכירים במערכת הביטחון הישראלית רואים בהתעצמות הטורקית איום אסטרטגי מתמשך, שאינו צפוי להצטמצם בעתיד הנראה לעין. גם ועדת נגל, שהוקמה לבחון את תקציב הביטחון לאור השינויים האזוריים, התריעה כבר באוגוסט כי נוכחות כוחות טורקיים בסוריה "עלולה להעמיק את הסכנה לעימות ישיר בין טורקיה לישראל". בשלב זה לא ברור אם התקיפה האחרונה תסמן שינוי מתמשך במדיניות הישראלית כלפי הנוכחות הטורקית בסוריה, או שמדובר באירוע נקודתי בלבד.