רשות המסים הרחיבה החל מהיום (שני) את הדרישות ממוסדות החינוך החרדיים המחזיקים באישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. עד כה חלו הדרישות רק על מוסדות חדשים שביקשו לקבל את האישור, אך מעתה הן יחולו גם על ישיבות ומוסדות חינוך ותיקים שכבר מחזיקים בו.
במסגרת הדרישות החדשות, על המוסדות להצהיר כי אין בין תלמידיהם תלמידים עריקים מצה"ל או כאלה שלא הסדירו את מעמדם מול הצבא. בנוסף, הם נדרשים להתחייב שלא יקלטו בעתיד תלמידים במעמד צבאי לא מוסדר.
המוסדות יידרשו להעביר לרשות המסים קובץ הכולל רשימה מלאה של תלמידיהם לשנת הלימודים הנוכחית, ובה שמות ומספרי תעודות זהות. התלמידים עצמם יידרשו להציג מסמך המעיד על הסדרת מעמדם, כמו חוגר, פטור, תעודת שחרור או אישור הכולל את מועד הגיוס.
חבר ועד מנהל של המוסד שהוא גם מורשה חתימה יידרש לחתום על הצהרה לפיה "אין בין תלמידיו מי שנקרא לשרת בשירות ביטחון לפי חוק שירות ביטחון ולא הסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא כדין, וכי לא יקבל ללימודים במוסד תלמידים כאמור". על המוסדות להגיש את ההצהרה ואת רשימת התלמידים עד ה-11 באוקטובר 2026.
ברשות המסים הסבירו את הצעד וציינו כי "ככלל אין לאפשר המשך מתן הטבות שניתנות בקשר ישיר, או עקיף, להשתמטות מחובת הגיוס". עוד נכתב במכתב שנשלח למוסדות כי "לא ניתן לממן באופן עקיף, לרבות באמצעות זיכוי ממס בגין תרומות, את פעילותם של מוסדות תורניים בהם לומדים תלמידים אשר לא הסדירו את מעמדם מול רשויות הצבא".
אי-עמידה בדרישות עלולה להוביל לשלילת אישור סעיף 46, שמעניק לתורמים זיכוי ממס הכנסה בגין תרומות למוסד. עבור תורם יחיד עומד הזיכוי ככלל על 35% מסכום התרומה, כך שתרומה של 1,000 שקלים יכולה להעניק זיכוי מס של 350 שקלים. ביטול האישור אינו מונע מהמוסד לקבל תרומות, אך הופך אותן לפחות אטרקטיביות עבור תורמים.
המהלך מגיע בעקבות הליך שהסתיים בבג"ץ בחודש שעבר, ועסק במתן הטבות מס לתורמים לישיבות שבהן לומדים חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם. העתירה הוגשה על ידי תנועת "ישראל חופשית", שטענה כי זיכוי המס לתורמים מהווה מימון ציבורי עקיף של המוסדות. בעתירה נטען כי בארבע ישיבות בלבד עלות הטבת המס למדינה בשנת 2023 עמדה על יותר מ-24 מיליון שקל.
במהלך הדיון אימצה המדינה בעיקרה את העמדה הזו, והודיעה כי תפעל להפסקת מתן או חידוש אישורי סעיף 46 למוסדות הרלוונטיים, ואף לשלילת אישורים קיימים. השופטים קבעו בעקבות זאת כי העתירה מיצתה את עצמה, מבלי להביע עמדה בפרטי מנגנון היישום. עוד קודם לכן קבעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי המדינה אינה יכולה להמשיך "לממן באופן עקיף" מוסדות תורניים שבהם לומדים חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם, וכי העיקרון שנקבע בבג"ץ לגבי מימון ישיר חל גם על הטבות הניתנות בדרך עקיפה.
הסוגיה כבר עוררה עימות פוליטי בכנסת. בחודש שעבר איים יו"ר ועדת הכספים לשעבר, ח"כ משה גפני, שלא לאפשר את אישורן של מאות עמותות נוספות לפי סעיף 46, במחאה על הוצאת ישיבות שבהן לומדים חייבי גיוס מהרשימות. בעקבות המחלוקת אף נדחתה הצבעה בוועדת הכספים על אישורי המס לעמותות.
הרחבת הדרישות למוסדות שכבר מחזיקים באישור משנה את הנוהג שהיה קיים עד כה, ומטילה עליהם לראשונה חובת דיווח ובדיקה של מעמדם הצבאי של התלמידים. בשבועות הקרובים צפויות הישיבות להיערך להגשת הרשימות והמסמכים הנדרשים לקראת מועד היעד באוקטובר.
הרחבת הדרישות של רשות המסים מציבה את מוסדות החינוך החרדיים בפני החלטה כספית ומעשית משמעותית לקראת סוף השנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה