וושינגטון עוברת למתקפה. משרד האוצר האמריקני הכריז הערב על סבב סנקציות חריף במיוחד נגד איראן, שכולל כ-60 חברות, אנשים וכלי שיט ברחבי העולם. שר האוצר סקוט בסנט תיאר את הצעד כ"מתקפה כלכלית" רחבת היקף שמטרתה לבודד סופית את המשטר האיראני מהמערכת הפיננסית העולמית.
הפרט המטלטל שנחשף במסיבת העיתונאים הוא מעורבותו האישית של הנשיא טראמפ. לפי בסנט, טראמפ מתקשר בעצמו למנהיגים ברחבי העולם ודורש מהם להפסיק כל קשר עם המשטר באיראן. במקביל, צוותים ממשרד האוצר, ממחלקת המדינה ומהצבא האמריקני כבר נפגשים עם עמיתיהם במדינות שונות ומציגים בפניהם רשימת דרישות מפורשת, כולל לוחות זמנים לביצוע.
בסנט לא הסתיר את הטון האולטימטיבי: "אין לנו סבלנות אינסופית", אמר, והוסיף כי מי שלא ייענה לדרישות "יראה את ההשלכות של מעשיו". לדבריו, המדינות עומדות בפני בחירה ברורה: מי שיעמוד לצד ארה"ב "ייהנה מפירות השותפות", ומי שיישאר קשור למשטר באיראן "צריך לצפות לחלוק את בידודו של משטר דועך".
החידוש המרכזי בסבב הנוכחי הוא הרחבת הסמכות להטיל עיצומים משניים על גורמים זרים שאינם אמריקנים ואינם פועלים כלל בשטח איראן. חמישה ענפים חדשים הוגדרו כעת כיעד: נכסים מקוונים, טכנולוגיה, זהב, תעופה וספנות. המשמעות היא שכל חברה, בנק או גוף מסחרי בעולם שממשיך לסחור עם טהרן באחד מהתחומים הללו, חושף את עצמו לסיכון ממשי מול המערכת הפיננסית האמריקנית.
בסנט לא חסך גם בהתייחסות לבנק מלי האיראני, וקבע חד משמעית: "כל סניף של בנק מלי חייב להיסגר ולהחשיך". על הלבנת הון עבור איראן הוא הוסיף: "כל גוף שמסייע בכך יורחק ממערכת הדולר האמריקנית. השעון התחיל לתקתק".
מאחורי כל המהלך עומדת שאלה אחת גדולה: מה עם סין. סין היא הלקוחה הגדולה ביותר של הנפט האיראני, ובשנה שעברה רכשה בממוצע כ-1.4 מיליון חביות ביום. עם זאת, אמריקה עדיין נמנעת מהצעד הכי כואב: הטלת עיצומים ישירות על הבנקים הסיניים הגדולים החשודים במימון הסחר האיראני. כשנשאל על כך במפורש, בסנט לא התחייב, אך הזהיר: "איש אינו נמצא מחוץ להישג ידם של העיצומים האמריקניים". דובר משרד החוץ הסיני הגיב מבעוד מועד וקבע כי בייג'ינג "תעקוב מקרוב ותנקוט את הצעדים הדרושים להגנה על זכויותיה".
בטהרן, לעומת זאת, בחרו בקו של זלזול גלוי. גורם ביטחוני איראני מסר לערוץ "אל-מיאדין" כי "תוכנית הלחץ הכלכלי שטראמפ ידון בה בקרוב היא במהותה תעמולה תקשורתית", וכי מדובר ב"קמפיין להגברת הלחץ הפסיכולוגי על העם האיראני". לדבריו, "הטענות של טראמפ הוכיחו לעולם כי הן יותר לוחמה פסיכולוגית מאשר צעדים מעשיים", והוסיף כי "טראמפ חסר אונים בשדה הקרב ומאיים בתקשורת כשהוא מציע בסתר תוכניות שסותרות את הפעולות שלו".
אלא שהמספרים בשטח מספרים סיפור שונה מהצהרות הזלזול. יבוא הנפט האיראני לסין כבר נחתך בחדות: מכ-823 אלף חביות ביום ביולי לכ-534 אלף חביות ביום בלבד באוגוסט, ירידה של יותר מ-60% ביחס לממוצע השנתי. גם המלאי האיראני שהצטבר על מכליות מחוץ לאזור החסימה מתכווץ, מכ-105 מיליון חביות לכ-80 מיליון, כשחלק ניכר ממנו כבר משוריין לקונים קיימים. בחלק מהעסקאות האחרונות נמכר הנפט האיראני, שבדרך כלל מוצע בהנחה בגלל הסיכון הכרוך בו, דווקא בפרמיה של כ-2 דולר מעל מחיר הברנט, סימן לכך שההיצע הזמין הצטמצם משמעותית.
שוק הנפט העולמי, מנגד, שמר על קור רוח יחסי. הברנט נסחר לאחר ההכרזה סביב 91-92 דולר לחבית, לאחר ירידה קלה במהלך היום. הסוחרים, כך נראה, מחכים לראות אם מדובר באכיפה אמיתית או בהצהרות בלבד, בדיוק כפי שטוענים באיראן.
בשלב זה עדיין לא ברור אם ארה"ב תעז לפגוע ישירות בבנקים סיניים גדולים, צעד שעלול להצית עימות כלכלי חזיתי עם בייג'ינג. בסנט רמז כי מוסד פיננסי גדול צפוי לעמוד בפני סנקציות עוד השבוע, וההצהרה הזו, אם תתממש, תהיה המבחן האמיתי לשאלה אם מדובר במלחמה כלכלית של ממש או בהפגנת כוח תקשורתית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה