ממשל טראמפ פתח הערב במה שהוגדר "המתקפה הפיננסית הגדולה בהיסטוריה" נגד איראן. שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הודיע על סנקציות כלכליות נרחבות נגד כמעט 60 חברות, יחידים וכלי שיט ברחבי העולם, במטרה לבודד את כלכלת הרפובליקה האסלאמית ולבלום את תוכנית הגרעין שלה. בירושלים מתייחסים למהלך בסיפוק, כהמשך ישיר לשיתוף הפעולה הביטחוני-כלכלי בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא דונלד טראמפ מול איראן.
הצעד המרכזי בהכרזה הוא הרחבת הסמכות של משרד האוצר האמריקאי להטיל סנקציות משניות על חברות זרות הפועלות בחמישה ענפים: ספנות, תעופה, טכנולוגיה, זהב ונכסים דיגיטליים. המשמעות היא שוושינגטון כבר לא נדרשת להוכיח שחברה מסוימת קשורה ישירות לרשת עקיפת סנקציות איראנית, אלא יכולה לפעול נגד כל גורם הפועל באחד מהתחומים הללו ומספק שירותים לטהרן.
בסנט תיאר את המהלך במונחים דרמטיים וקרא לו "מתקפה כלכלית חסרת תקדים על הקשרים הפיננסיים של איראן ברחבי העולם". לדבריו, "כל גוף שמסייע בהלבנת הון עבור איראן יורחק ממערכת הדולר האמריקנית. השעון התחיל לתקתק". הוא הזכיר במפורש את בנק מלי האירני ואמר כי "כל סניף שלו חייב להיסגר ולהחשיך". לדבריו, נשיא ארה"ב מעורב אישית במאמץ ומתקשר בעצמו למנהיגים ברחבי העולם בדרישה לנתק קשרים עם המשטר האיראני.
המבצע האמריקאי, שכותרתו הרשמית "מבצע הפועל הכלכלי החוצה", תואר על ידי בסנט כ"נחיתת נורמנדי כלכלית". לדבריו, "במשך עשרות שנים המשטר הזה שאב את כוחו מהנחה שהתגמול האיראני הוא ודאי ואילו האכיפה האמריקאית ניתנת למיקוח. התקופה הזאת נגמרה". מדובר, לדבריו, במסע פעולה של כלל הממשל שנועד לקרוס כל אופציה אחרונה שנותרה לאיראן, כאשר הסנקציות מכוונות גם לתחומי הנפט והתחבורה הימית, תחומים שבסנט כינה אותם "עורקי החיים החיוניים ביותר של איראן".
היעד המרכזי מאחורי הקלעים הוא סין, שבמשך שנים הייתה הלקוחה הגדולה ביותר של הנפט האיראני ורכשה בשנה שעברה כשמונים אחוזים מהיצוא הימי של הנפט מאיראן. כשנשאל אם הסנקציות יחולו גם על בנקים סיניים גדולים, השיב בסנט בחדות: "איש אינו נמצא מחוץ להישג ידם של העיצומים האמריקניים". עם זאת, בשלב זה נמנע הממשל מלהטיל סנקציות ישירות על הבנקים הגדולים בסין, מחשש לעימות כלכלי רחב עם בייג'ינג. דובר משרד החוץ הסיני הגיב כי בייג'ינג "תעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות ותנקוט את הצעדים הדרושים להגנה על זכויותיה", והוסיף כי הפעלת סנקציות "אינה מסייעת לפתרון המחלוקת".
בטהרן זלזלו בהכרזה. גורם ביטחוני איראני אמר לתחנת השידור "אל-מיאדין" כי "תוכנית הלחץ הכלכלי היא במהותה תעמולה תקשורתית", והוסיף כי "הטענות של טראמפ הוכיחו לעולם כי הן יותר לוחמה פסיכולוגית מאשר צעדים מעשיים". לדבריו, "ארה"ב עשתה כל מה שהיא יכולה נגד העם האיראני, החל מסנקציות ומצור ימי ועד צעדים אחרים", וטען כי טראמפ "חסר אונים בשדה הקרב ומאיים בתקשורת".
השגרירות הסינית בוושינגטון הגיבה רשמית להכרזה ומסרה כי "סנקציות ולחץ לא עוזרים לפתור את הבעיה", וקראה לפתור את הנושא האיראני באמצעים פוליטיים ודיפלומטיים. איחוד האמירויות הערביות, בת בריתה הקרובה של ארצות הברית וישראל, הודיע מצדו כי הוא מקפיא את קשרי המסחר והפיננסים עם איראן, בסמוך לאחר שזו ירתה שני טילים בליסטיים לעבר שטחו. בטהרן הוסיפו והבהירו את עמדתם: שר החוץ האיראני מסר כי הצעדים האמריקאיים אינם מתקבלים על הדעת ויזכו לתגובה הולמת, ויו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד באקר קליבאף, כתב כי "האמריקאים יודעים שאף אחד לא קונה את הרהב שלהם". גם ראש הצבא האיראני, האלוף אלי עבדוללהי, איים בתגובת נגד שעשויה לכלול פעולות יבשה, ים או אוויר, ואף התקפות סייבר.
בפועל, הנתונים מהשוק מצביעים על כך שהלחץ הכלכלי כבר משפיע. יבוא הנפט האיראני לסין צנח מכ-823 אלף חביות ביום ביולי לכ-534 אלף חביות ביום באוגוסט, ירידה של יותר משישים אחוז לעומת הממוצע השנתי. מלאי הנפט האיראני הצף על מכליות מחוץ לאזור החסימה ירד מכ-105 מיליון חביות לכ-80 מיליון חביות. במקביל, נפט איראני שבדרך כלל נמכר בהנחה משמעותית בשל הסיכון הכרוך ברכישתו, נסחר בחלק מהעסקאות האחרונות בפרמיה של כשני דולרים מעל מחיר הברנט, שינוי חד שמעיד על מחסור באספקה.
שוק הנפט העולמי הגיב בזהירות להכרזה. הברנט נסחר לאחר פרסום הסנקציות סביב 91-92 דולר לחבית, לאחר שרשם ירידות במהלך היום כשמשקיעים המתינו לפרטי המהלך. חוזי הנפט האמריקאיים ירדו אף הם בכמעט שני אחוזים. אנליסטים מציינים כי השוק אינו במצב פאניקה, אלא ממתין לראות אם ההכרזות יתורגמו לאכיפה של ממש נגד גורמים משמעותיים, ולא רק נגד חברות קש קטנות שקל להחליף.
ההכרזה מגיעה כחלק מסדרת צעדים שראשיתם עוד לפני כחצי שנה, כשארה"ב וישראל ביצעו מבצע צבאי משותף נגד איראן שהוביל לחיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי. הציפיות המוקדמות שהמשטר בטהרן יקרוס או ייכנע לדרישות לוותר על תוכנית העשרת האורניום לא התממשו, וגורמי הקו הקשיח בטהרן חיזקו את אחיזתם בשלטון. בתגובה סגרה איראן את מצר הורמוז והתקיפה כלי שיט, מה שהוביל להטלת מצור נגדי אמריקאי על יצוא הנפט האיראני דרך המצר, מצב שמשפיע עמוקות על הכלכלה העולמית מאז.
בשבועות הקרובים יתברר אם המהלך האמריקאי יהיה בעל השפעה מעשית או יישאר בעיקר כלי הרתעה. בסנט עצמו רמז כי מוסד פיננסי גדול צפוי לעמוד בפני סנקציות עד סוף השבוע, צעד שיבחן את מידת נכונותו של הממשל לממש בפועל את האיומים כלפי גורמים גדולים, ובראשם סין. ככל שהאכיפה תעמיק מול בנקים, בתי זיקוק וחברות ספנות משמעותיים, כך יגדל הלחץ על טהרן. אם היא תישאר מוגבלת לחברות קטנות וקלות להחלפה, איראן צפויה להמשיך ולהסתגל, במחיר גבוה יותר אך בלי לאבד את עורקי המסחר המרכזיים שלה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה