איזנקוט מוביל בסקר חדש, מפלגת וינטר מטלטלת את גוש הימין

סקר מנדטים חדש שפורסם הערב מציג תמונה דרמטית: מפלגת "ישר" בראשות גדי איזנקוט ממשיכה להוביל עם 24 מנדטים, כשאחריה הליכוד בראשות בנימין נתניהו עם 22 מנדטים בלבד. הפער בין השניים מצטמצם, אבל איזנקוט עדיין נשאר בפסגה.

מפלגת "ביחד" בראשות נפתלי בנט מגיעה ל-15 מנדטים, הדמוקרטים בראשות יאיר גולן עם 11, וישראל ביתנו של אביגדור ליברמן ועוצמה יהודית של איתמר בן גביר זוכות ל-9 מנדטים כל אחת. יהדות התורה מקבלת 8 מנדטים, הרשימה המשותפת וש"ס עם 7 כל אחת, והציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' לצד רע"ם נשארות עם 4 מנדטים בלבד.

מתחת לאחוז החסימה, ובקושי: מפלגת בית ציוני המילואימניקים בראשות חילי טרופר ויועז הנדל עם 2.9%, האחדות בראשות גלעד ארדן עם 0.8% בלבד, וכחול לבן בראשות בני גנץ שקורסת ל-0.4% בלבד. שלושת השחקנים האלה, שכל אחד מהם ניסה בזמנו למצב את עצמו כאלטרנטיבה, פשוט נעלמים מהמפה הפוליטית. בתמונת הגושים, האופוזיציה עומדת על 59 מנדטים, הקואליציה על 50, והמפלגות הערביות מקבלות 11.

אבל הדרמה האמיתית של הערב לא בטבלת המנדטים הרגילה, אלא בתרחיש שבודק מה קורה אם עופר וינטר, תת אלוף במיל' שצפוי להשיק רשמית מפלגה חדשה, נכנס למרוץ. לפי הבדיקה, וינטר עובר את אחוז החסימה עם 4 מנדטים, כשההצלחה שלו באה בדיוק על חשבון מפלגת הציונות הדתית של סמוטריץ', שנופלת מתחת לאחוז החסימה ונשארת מחוץ לכנסת. הליכוד גם מאבד מנדט בתרחיש הזה ויורד ל-21, ואילו האופוזיציה מתחזקת ל-60 מנדטים לעומת 49 לקואליציה בלבד.

מנגד, סקר אחר שפורסם באותו ערב בערוץ אחר מציג תמונה הפוכה לגמרי: הליכוד מוביל עם 32 מנדטים, "ישר" במקום השני עם 24, ומפלגתו של וינטר נשארת מתחת לאחוז החסימה עם 2.1% בלבד. הפערים העצומים בין הסקרים השונים ממחישים עד כמה המערכת הפוליטית רועדת סביב השאלה אחת: לאן ילכו קולות הימין שמחפשים אלטרנטיבה.

בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, איזנקוט מגדיל את הפער מול נתניהו ל-44% לעומת 34%, ואילו בבדיקה מול בנט, בנט מוביל בפער דק של 39% מול 37% לנתניהו. אלא שבסקר המתחרה נתניהו דווקא מרחיב פער משמעותי על איזנקוט, 52% מול 36%, ואף מנצח אותו ראש בראש בפער דו ספרתי.

ברקע, נתניהו כבר יצא בגלוי נגד המפלגות החדשות. בסרטון שפרסם הזהיר: "אל תבזבזו את הקול שלכם על מפלגות קטנות שעלולות להעלות את השמאל לשלטון", והזכיר את בחירות 1992 כשפיצול בימין הביא לעליית השמאל ולהסכמי אוסלו. הרמז לוינטר היה ברור גם אם שמו לא נאמר במפורש.

מקורביו של וינטר לא נשארו חייבים, ומסרו כי "אחרי 7 באוקטובר אף אחד לא חשב שהמערכת הפוליטית תישאר אותו הדבר". בגוש הימין מתחיל להתגבש חשש שוינטר לא יעבור בסופו של דבר את אחוז החסימה, יזרוק לפח אלפי קולות ימין, ואף עלול לחבור אחרי הבחירות לבנט וליברמן, בדומה לתרחיש 1992. סמוטריץ', שמואשם בהפצת תדרוכים נגד וינטר, טען בפומבי כי "אני תמיד נכון לחיבורים", אך הזהיר מפני "הרפתקאות מסוכנות" של מי שמסרב להתאחד עם מפלגות קיימות.

גם בסביבתו של וינטר עצמו נשמעת ביקורת חריפה על הממשלה. גורמים המקורבים אליו טוענים כי שלוש שנים חלפו בלי הכרעה בשום זירה, החטופים והעזתים עדיין לא הוגלו, ואין תוצאה מדינית ברורה. הביקורת הזאת היא חלק מהמסר שוינטר צפוי להביא בהשקת מפלגתו: טענה שהמערכת הפוליטית הקיימת לא מספקת מענה לציבור מצביעי הימין שמחפש שינוי.

בימים הקרובים צפויה הדרמה להימשך. וינטר אמור להכריז רשמית על מפלגתו, נתניהו ימשיך ללחוץ על גוש הימין להתאחד סביב ארבע רשימות בלבד, והמועד האחרון להגשת הרשימות לכנסת נקבע ל-8 בספטמבר. עד אז, כל סקר חדש עלול לטלטל מחדש את מפת הכוחות ולהכריע מי בפנים ומי נשאר מתחת לאחוז החסימה.