עלות היעדרותו של חייל מילואים בגיל 31 עד 39 ממקום עבודתו מגיעה למשק ל-68 אלף שקל בחודש. כך עולה מסקירה חדשה שפרסם היום (שלישי) הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון. מדובר בקפיצה חדה לעומת האומדן הקודם, שעמד על כ-54 אלף שקל בחודש לאותה קבוצת גיל.
גם בגילאים הצעירים יותר נרשם עדכון משמעותי כלפי מעלה. עבור גברים בגילי 22 עד 30 עומדת העלות המשקית המעודכנת על כ-39 אלף שקל בחודש, לעומת כ-33 אלף שקל באומדן הקודם. העלייה נובעת משינוי בשיטת החישוב: במקום להסתמך על השכר הממוצע הכללי במשק, הפעם בדק האוצר לעומק את מאפייני התעסוקה והשכר בפועל של משרתי המילואים.
הסקירה חושפת גם כי נטל שירות המילואים רחוק מלהתחלק באופן שווה באוכלוסייה. גברים יהודים לא-חרדים היוו ברבעון השני של 2026 כ-36% בלבד מכלל המשתתפים בכוח העבודה, אך הם היוו כ-83% מהמועסקים שנעדרו מעבודתם בשל שירות מילואים. כלל הגברים היוו באותה תקופה כ-87% מהנעדרים.
הריכוז בולט גם מבחינת הגיל. כ-75% מהמועסקים שנעדרו מעבודתם עקב מילואים היו בני 25 עד 44, אף שקבוצת גיל זו מהווה רק כ-43% מהמשתתפים בכוח העבודה. מהתחלת מלחמת "חרבות ברזל" ועד הרבעון הראשון של 2026 עמד חלקם של הצעירים בקבוצה זו על כ-70% מכלל הנעדרים בשל מילואים, בשיעור יציב יחסית לאורך זמן.
בתוך קבוצת הגברים היהודים הלא-חרדים בני 25 עד 44 נמצאו הבדלים נוספים בין מי שיצא למילואים לבין יתר המועסקים. שיעור הסטודנטים בקרב הנעדרים עמד על כ-13%, כמעט כפול מהשיעור בקרב מי שלא נעדרו. באוצר מציינים כי הריכוז הגבוה של סטודנטים עשוי להיות משמעותי במיוחד, משום ששירות ממושך עלול לפגוע במהלך הלימודים ולהגדיל את העלות האישית של השירות מעבר לתקופת ההיעדרות עצמה.
הבדל בולט נוסף נמצא בשיעור העצמאים: רק כ-8% מהנעדרים בשל מילואים הם עצמאים, לעומת כ-14% בקרב שאר המועסקים. באוצר מעלים אפשרות שהפער נובע מהפגיעה הכלכלית המוגברת שעלולה להיגרם לעצמאים, שהיעדרותם פוגעת ישירות בהכנסות העסק, בעוד ששכירים נהנים בדרך כלל מרציפות ביחסי העבודה ומאפשרות לחזור לתפקידם לאחר השירות.
לשירות המילואים יש גם השפעה ניכרת על משפחות. כ-70% מהנעדרים בשל מילואים משתייכים למשקי בית עם ילדים, לעומת כ-56% בקרב המועסקים שלא נעדרו, וכ-63% מהם הם הורים לילדים קטנים עד גיל 9, לעומת כ-51% בקבוצת ההשוואה. באוצר מדגישים כי הפער הזה משקף חשיפה מוגברת של משקי בית עם ילדים קטנים להשלכות של היעדרות ממושכת, עם השלכות אפשריות על יכולתם של בני ובנות הזוג להשתתף באופן מלא בשוק העבודה.
מהסקירה עולה עוד כי שכרם הממוצע של מילואימניקים בגילי 25 עד 44 גבוה בכ-42% מזה של עובדים שלא נעדרו בשל מילואים. הפער בשכר הוא אחד ההסברים המרכזיים לזינוק באומדן העלות המשקית, שכן החישוב מביא בחשבון את התועלת הכלכלית שהעובד היה מייצר אילו נשאר במקום עבודתו. החישוב של האוצר ל"עלות המשקית" מורכב מארבעה רכיבים: אובדן התועלת הכלכלית של העובד, אובדן הוותק והניסיון שאינו נצבר בזמן השירות, הפגיעה בפעילות הכלכלית של בן או בת הזוג, וההפסד הנובע מדחיית לימודים אקדמיים.
מנגד, עלות חיילת מילואים ממוצעת עודכנה כלפי מטה, לכ-27 אלף שקל בחודש בגיל הצעיר, לעומת 32 אלף שקל באומדן הקודם, וזאת משום ששכרן הממוצע של הנשים המשרתות נמוך יותר. לפי חישובי בנק ישראל, עלות שירות המילואים של כ-60 אלף חיילים בחודש, שהוא מספר המשרתים הממוצע בחודשים האחרונים, מגיעה לכ-2.3 מיליארד שקל.
היקף ההיעדרות מעבודה בשל מילואים השתנה באופן חד לאורך תקופת המלחמה, בהתאם לעצימות הלחימה. בנובמבר 2023, זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה, הגיע מספר הנעדרים לשיא של כ-154 אלף, ובאוגוסט 2024 ירד לכ-28 אלף בלבד. עם ההסלמה בצפון בספטמבר 2024 שב מספרם ועלה לכ-70 אלף, ובסוף 2025 צנח לשפל של כ-16 אלף. עם פרוץ מלחמת "שאגת הארי" במרץ 2026 נרשמה קפיצה נוספת לכ-71 אלף, ומאז המספר שב וירד בהדרגה, לכ-21 אלף ביוני. באוצר מסכמים כי הדפוס ברור: התרחבות לחימה מביאה לעלייה מהירה במספר הנעדרים, ולאחר סיום כל מערכה נרשמת ירידה מהירה יחסית.
הנתונים החדשים צפויים להזין את הדיון הציבורי סביב חלוקת הנטל וגיוס החרדים לצה"ל. מהחישובים עולה כי החלפת חיילי מילואים בחיילי סדיר, שעלותם המשקית נמוכה משמעותית, עשויה לחסוך למשק מיליארדי שקלים בשנה, נתון שצפוי לחזק את הטענות הקוראות לצה"ל לצמצם את היקף ימי המילואים ולהרחיב את הגיוס לשירות סדיר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה