כישורי היסוד של המורים בישראל נמוכים משמעותית מהרמה הממוצעת של מורים במדינות המפותחות, וגם מרמת האקדמאים האחרים במשק הישראלי. כך עולה ממחקר חדש של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי, שבחן את מיומנויות המורים בשלושה תחומי יסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי.
המחקר, שנערך בידי ד"ר יעל מלצר, מבוסס על סקר המיומנויות הבינלאומי PIAAC שנערך בשנים 2022-2023. הסקר בודק את רמת המיומנות של בוגרים בגילים 16 עד 65 בשלושת התחומים הללו, והמחקר הישראלי השתמש בנתוני הסקר הגולמיים בהתייחס לכל העוסקים בהוראה בישראל. בשקלול שלושת התחומים, ישראל מדורגת במקום הנמוך בין מדינות ה-OECD, כשרק מדינות ספורות כמו איטליה, לטביה ופולין מדורגות מתחתיה.
הממצא המטריד ביותר נוגע להשוואה בין המורים לאקדמאים אחרים במשק. במדינות ה-OECD המורים הם לעיתים קרובות בעלי כישורים גבוהים יותר מהממוצע של בעלי תארים אקדמיים אחרים, עם פער חיובי של 0.9% לטובת המורים. בישראל המגמה הפוכה לחלוטין: בקרב גברים אקדמאים, ציוני המורים נמוכים ב-7.3% מאלו של אקדמאים העובדים במקצועות אחרים. בקרב נשים הפער עומד על 2.6% לרעת המורות.
הפער חריף במיוחד בתחומי המדעים והטכנולוגיה, הנחשבים לקטר הצמיחה של המשק הישראלי. מורים בעלי השכלה אקדמית בתחומים אלה מציגים כישורים נמוכים משמעותית מבעלי השכלה דומה שאינם עוסקים בהוראה: הפער עומד על 14.4% באוריינות קריאה, 10.3% במתמטיקה ו-15.9% בפתרון בעיות. כלומר, מי שמלמדים את דור העתיד של ההייטק הישראלי מחזיקים במיומנויות נמוכות משמעותית מאלו של חבריהם לספסל הלימודים שבחרו לעבוד בתעשייה.
המחקר מצא גם פערים בין קבוצות הגיל ובין המגזרים השונים במערכת החינוך. מורי הגיל הרך נמצאים בתחתית דירוג הכישורים: ציוניהם נמוכים מאלה של מורי החטיבה העליונה בכ-10% בקריאה, 9% במתמטיקה ו-7% בפתרון בעיות. ד"ר מלצר מדגישה כי זהו נתון קריטי, שכן לשנות החיים הראשונות יש השפעה מכרעת על ההתפתחות הקוגניטיבית ועל ההישגים העתידיים של התלמידים.
בבדיקת המגזרים, המורים בחינוך הערבי נמצאים בתחתית הדירוג ואחריהם המורים בחינוך החרדי, בעוד שהמורים בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי מובילים את הדירוג, אף שגם הם נמצאים מתחת לממוצע ה-OECD. נוסף על כך, שיעור המורים האקדמאים בישראל נמוך יחסית: 78% מהמורים בישראל בעלי תואר אקדמי, לעומת 84% במדינות ה-OECD. בקרב קבוצה זו, רק 37% מהמורים בישראל הם בעלי תואר שני, לעומת 49% מהמורים במדינות ה-OECD.
פרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש, מסביר כי הממצאים חושפים כשל מערכתי במשיכת כוח אדם איכותי למקצוע ההוראה. "הממצאים מראים שמערכת החינוך בישראל מתקשה למשוך ולשמר אקדמאים בעלי כישורים גבוהים, והפערים מול מדינות ה-OECD ובתוך מערכת החינוך מחייבים שינוי באופן שבו ישראל מגייסת, מכשירה ומתגמלת מורים", אמר.
בן-דוד מציע כמה כיוונים לפתרון: "יש לבחון מחדש את תנאי הקבלה להכשרת מורים ולתת משקל רב יותר לכישורים בפועל, לשקול מסלול שבו מורים ירכשו תחילה תואר אוניברסיטאי בתחום שאותו ילמדו ורק לאחר מכן יעברו הכשרה להוראה. במקביל, נדרשת השקעה ממוקדת בחינוך הערבי ובגיל הרך, שבהם נמצאו רמות כישורים נמוכות במיוחד". לדבריו, בלי צעדים אלה יהיה קשה לצמצם את הפער מול המדינות המובילות ולשפר את איכות ההוראה בישראל.
הנתונים שפרסם מוסד שורש מציבים סימני שאלה גדולים לגבי מדיניות ההכשרה והגיוס של המורים בישראל בשנים הקרובות. עם התחדדות הפערים בין ישראל למדינות המפותחות בתחומי המדעים והטכנולוגיה, נראה כי הדיון הציבורי בנושא צפוי להתעצם, בפרט על רקע ההשלכות האפשריות על התחרותיות הכלכלית העתידית של המדינה.
מחקר מוסד שורש חושף פערי כישורים חריפים בין מורי ישראל לעמיתיהם במדינות המפותחות ולאקדמאים אחרים במשק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה