חוקרים מזהירים: הצבא הטורקי בסוריה מסוכן לישראל כמו איראן

ישראל עומדת בפני איום אזורי חדש, וזה לא איראן. חוקרים בכירים בתחום הביטחון מזהירים כי הכוח שדוחק את רגליו של איראן מסוריה, טורקיה, עלול להפוך בעצמו לסכנה אסטרטגית מהמעלה הראשונה עבור ישראל. האזהרה מגיעה בעיצומה של סערה דיפלומטית שכוללת תקיפה ישראלית, מחלוקת פומבית עם שליח אמריקאי, ומעורבות של שלוש מדינות בניסיון למנוע התדרדרות.

עודד עילם ואל"מ (במיל') ד"ר ז'ק נריה, חוקרים במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מנתחים את השינוי המהיר שמתחולל בסוריה. לדבריהם, המאבק שמנהל המשטר בדמשק בנתיבי הברחת הנשק האיראניים ובתשתיות חיזבאללה יוצר לישראל הזדמנות אסטרטגית נדירה. אלא שבמקביל, הם מתריעים כי הפתרון עלול להיות גרוע מהבעיה. "החלפת ההשפעה הצבאית האיראנית בנוכחות צבאית טורקית אינה תוצאה אסטרטגית מתקבלת על הדעת", כתבו השניים.

החוקרים מסבירים כי פריסת מטוסים, מערכות הגנה אווירית או בסיסים טורקיים בסוריה עלולה להגביל את חופש הפעולה הישראלי בשמי המדינה השכנה, בדיוק כמו שהאיום האיראני עשה בעבר. המסקנה שלהם חדה: ישראל לא צריכה לסגת מעמדותיה בסוריה בתמורה להבטחות מילוליות בלבד. כל נסיגה, לדבריהם, צריכה להיות מותנית בהסדרים ביטחוניים הניתנים לאכיפה בפועל, כולל פירוז אזורים, הגנה מפורשת על הדרוזים, ומגבלות ברורות על פריסת כוחות זרים בשטח הסורי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר מתמקד בסוגיה הזו באופן פומבי. ברשת CNN התפרסמה כתבה שתיארה שלט חוצות ענק בכביש המהיר בתל אביב, שמציב את טורקיה במרכז קמפיין הבחירות של נתניהו. בשלט מוצג הנשיא הטורקי ארדואן לצד מנהיגי איראן, חיזבאללה וראש עיריית ניו יורק, תחת הסלוגן שקורא לא לתת להם לנצח. ימים ספורים לאחר מכן תקף צה"ל את שדה התעופה אבו דוהור בצפון סוריה, במטרה למנוע התבססות טורקית במקום.

צילום: נוצר באמצעות AI

נתניהו התייחס למתיחות בריאיון לערוץ 9 ואמר: "עשינו רצועת ביטחון בסוריה כדי לבלום פלישה ג'יהאדיסטית, ובצפון סוריה נמצאת טורקיה. אני לא רוצה לראות את טורקיה יורדת דרומה. העברתי את זה גם למשטר בדמשק, אל תתנו להם לרדת דרומה. והעברתי גם לטורקים. יש סטטוס קוו והם התכוונו לשבור אותו". לדבריו, המסר לא נקלט בערוצים הדיפלומטיים, ולכן ישראל נאלצה "להמחיש אותו בדרכים קינטיות".

גורם ישראלי בכיר תיאר את המשטר החדש בדמשק, בראשות אחמד א־שרע, כ"אויב לטווח הבינוני והארוך". לדבריו, נפל משטר אסד אך במקומו קם משטר עם רקע באל־קאעידה, שמצליח לבסס לעצמו מעמד בינלאומי, בעיקר מול נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. הבכיר מתח ביקורת חריפה על השגריר האמריקאי בטורקיה, טום ברק, שלדבריו "עושה לו עבודה גדולה וגורם לנו נזק גדול". הוא הוסיף כי גם ארדואן וגם א־שרע רואים עצמם כיורשיו של צלאח א־דין, שני מנהיגים ששואפים להרחיב השפעה, אך לא בהכרח באותו כיוון.

הבית הלבן, מצדו, ממשיך לקיים דיאלוג פעיל עם ישראל, טורקיה וסוריה במטרה למנוע הסלמה. דובר מחלקת המדינה האמריקאית מסר כי "ההתחייבות לאיפוק ולדיאלוג היא הדרך הטובה ביותר למנוע החרפת מתחים", והדגיש כי הנשיא טראמפ "מציג חזון ליציבות במזרח התיכון ולסוריה שחיה בשלום עם עצמה ועם שכנותיה", זאת בעת שוושינגטון תומכת בזכות ישראל להגן על עצמה. בירדן התקיימה פגישה בין ראש המוסד רומן גופמן לשר החוץ הסורי אסד אל שיבאני, שנועדה להרגיע את המתיחות בגבול סוריה ישראל.

גם אזרבייג'ן נכנסה לתמונה כמתווכת בין ירושלים לאנקרה. הנשיא האזרי אילהם אלייב יזם לפני כשנה שיח ישיר בין ישראל לטורקיה, שהוביל למנגנון תיאום אופרטיבי שנועד למנוע תקלות צבאיות, כולל תקריות אוויריות. גורם המעורב בשיחות ציין כי באקו מודאגת במיוחד, מכיוון ששתי המדינות נחשבות בעלות בריתה. במקביל, שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו הודיע רשמית על הסרת סוריה מרשימת המדינות התומכות בטרור, צעד שגרר ברכות ממדינות המפרץ ומטורקיה, שהגדירו אותו חיובי לחיבור סוריה לכלכלה הגלובלית.

בירושלים ובוושינגטון ממשיכים לעקוב בדריכות אחר ההתפתחויות בשטח. הדיפלומטיה הרב-צדדית, שבה מעורבות ארצות הברית, אזרבייג'ן וטורקיה, נועדה למנוע התדרדרות בין ישראל לטורקיה, אך המחלוקת הבסיסית לא נפתרה: מי ישלוט בשמי סוריה, ובאיזה מחיר תיסוג ישראל מעמדותיה, אם בכלל.