דוח השכר לעובדי מערכת הביטחון לשנים 2023-2024, שפרסם אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, חושף נתוני שכר ופנסיה חריגים בקרב קציני צה"ל. על פי הנתונים, קצין המסיים את שירותו בצה"ל פורש בגיל ממוצע של 45 בלבד, עם קצבה חודשית ממוצעת של כ-20 אלף שקל. שווי הפנסיה התקציבית המצטברת שישולם לו לאורך חייו מוערך בכ-9 מיליון שקל.
לשם השוואה, הקצבה הממוצעת לפורש רגיל בשירות המדינה עמדה ב-2024 על 6,984 שקל בחודש בלבד, כלומר כמעט שליש מהסכום שמקבל קצין צה"ל. הנתון בולט עוד יותר לאור העובדה שהחוק קבע יעד מפורש שאליו אמורה להתכנס הקצבה הממוצעת של קצינים פורשים. היעד המעודכן ל-2024 עמד על 15,717 שקל בחודש, בעוד הקצבה בפועל הגיעה ל-20,018 שקל, פער של כ-4,300 שקל, או כ-27%. לפי החוק, אם הקצבה לא תתכנס ליעד גם ב-2025, שר האוצר יידרש לקבוע תקנות חדשות לתשלום הקצבאות.
הפערים בין דרגות בצה"ל בולטים גם הם. סגן משנה השתכר ב-2024 בממוצע 10,409 שקל בחודש בלבד, בעוד אלוף הגיע לשכר ממוצע של 73,099 שקל. תת-אלוף השתכר 58,402 שקל, אלוף משנה 43,682 שקל וסגן אלוף 37,168 שקל. באוצר מציינים כי הקצינים משתכרים יותר מהנגדים בכל רמת ותק, בין היתר בשל מאפייני התפקידים, ההכשרה האקדמית ותפקידי הניהול.
תמונה שונה לגמרי עולה בבחינת שכר משרתי הקבע הצעירים, שדווקא נהנו מהעלייה החדה ביותר במערכת הביטחון. השכר הממוצע בקבע הראשוני זינק מ-11,786 שקל ב-2022 ל-13,845 שקל ב-2024, עלייה של כ-17.5% בתוך שנתיים בלבד. באוצר מייחסים את הזינוק לתוכנית הרב-שנתית של צה"ל לשנים 2023-2027, שהעניקה תוספות שכר ייעודיות ללוחמים ולמשרתים צעירים, וכן לעלייה ברמת הפעילות במהלך המלחמה.
בבחינת השכר הכללי בגופי הביטחון, דווקא צה"ל נמצא בתחתית הטבלה, עם שכר ממוצע כולל של 18,756 שקל בלבד. בראש הטבלה ניצבות יחידות הסמך של מערכת הביטחון, ובהן הוועדה לאנרגיה אטומית, עם שכר ממוצע של 34,315 שקל. אחריהן נמצאים המוסד והשב"כ, המכונים יחד "הגופים החשאיים", עם שכר ממוצע של 32,225 שקל, והמכון למחקר ביולוגי עם 31,932 שקל. אזרחים עובדי צה"ל השתכרו בממוצע 22,926 שקל, שוטרים 20,562 שקל וסוהרים בשב"ס 18,889 שקל.
בניגוד למגמת צה"ל, במשטרה ובשב"ס נרשמה דווקא ירידה בשכר הממוצע ב-2024, של 2.2% ו-0.5% בהתאמה. עם זאת, באוצר מבהירים כי תוספות שכר משמעותיות שניתנו בשני הגופים החל מאמצע 2024 עדיין לא באות לידי ביטוי מלא בנתונים, וצפויות להשתקף רק בדוח הבא, לשנת 2025.
המלחמה שינתה גם את פני מערך האזרחים עובדי צה"ל. מספרם גדל מכ-6,600 בשנת 2021 לכ-8,043 בשנת 2024, גידול של כ-22% בתוך שלוש שנים, כשעיקר התוספת מגיעה מתחומי המודיעין, הסייבר והטכנולוגיה. בעקבות השינוי ירד הגיל הממוצע של קבוצה זו מ-50 ל-43.8, והוותק הממוצע ירד מ-15.8 ל-11.8 שנים. במקביל, השכר הממוצע שלהם עלה מ-21,845 שקל ב-2021 ל-25,746 שקל ב-2024, עלייה המיוחסת להסכם השכר שנחתם ב-2024, לשעות הנוספות הרבות בתקופת המלחמה ולמעבר לעיסוקים טכנולוגיים בשכר גבוה יותר.
נתון נוסף שעולה מהדוח נוגע לייצוג הנשים במערכת הביטחון. נשים היוו ב-2024 כשליש ממשרתי הקבע בצה"ל, לעומת 26% בלבד ב-2017, ושיעורן בקרב אזרחים עובדי צה"ל הגיע ל-25%, לעומת 17.2% ב-2020. אלא שהעלייה בייצוג לא לוותה בצמצום פערי השכר, ואלו אף התרחבו מעט ב-2024. הפער הבולט ביותר נמצא בקרב אזרחים עובדי צה"ל, שם שכר הנשים עמד על 72% בלבד משכר הגברים, לעומת 80.5% ב-2020. באוצר מסבירים את התופעה בכך שתוספות השכר בגין פעילות ולחימה ניתנות בעיקר לתפקידי שטח, שבהם שיעור הגברים גבוה משמעותית.
הפער בין קציני צה"ל לבין קצינים בגופי ביטחון אחרים ניכר גם בהשוואת נתוני הפרישה. קצין משטרה פורש בגיל ממוצע של 54.86, מקבל קצבה חודשית של 22,150 שקל ושווי פנסיה מצטבר של 7.4 מיליון שקל. בגופים החשאיים הקצבה החודשית הממוצעת גבוהה עוד יותר, 23,295 שקל, אך בשל גיל הפרישה המאוחר יותר, כ-53.7 בממוצע, שווייה המצטבר מגיע ל-8.1 מיליון שקל בלבד, נמוך משווי הפנסיה של קצין צה"ל. הגורם המרכזי לפער נעוץ אפוא בגיל הפרישה המוקדם משמעותית של קציני צה"ל.
הדוח, שמתפרסם על רקע דרישת מערכת הביטחון לתוספת תקציב של עשרות מיליארדי שקלים, צפוי להזין מחדש את הדיון הציבורי והמקצועי סביב מבנה הפנסיה התקציבית בצה"ל. השאלה המרכזית שתעמוד על הפרק בשנה הקרובה היא האם קצבת הקצינים הפורשים ב-2025 תתכנס סוף סוף ליעד שקבע המחוקק, ואם לא, כיצד יבחר שר האוצר להפעיל את הסמכות המוקנית לו בחוק לקביעת תקנות חדשות לתשלום הקצבאות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה