יו"ר הפדרל ריזרב, קווין וורש, ניצל את נאומו הראשון בכנס ג'קסון הול כדי להעביר לשווקים מסר ניצי במיוחד. לדבריו, האינפלציה בארה"ב עדיין גבוהה מדי, התנאים הפיננסיים במשק האמריקאי אינם נראים מרסנים, ואם קצב הירידה במחירים לא ישתפר בקרוב, הפד עשוי להידרש להעלות את הריבית פעם נוספת. "אם האינפלציה לא תרד מספיק מהר, יש לנו עוד עבודה לעשות", אמר וורש במהלך הנאום.
מדובר בהופעה פומבית משמעותית עבור וורש, שכיהן בתפקיד רק כמה חודשים ונחשד עד כה כמי שנמנע מלהבהיר את עמדתו. מסיבת עיתונאים מבולבלת שקיים ביולי הותירה את השווקים בערפל לגבי כיווני המדיניות שלו, ועוררה גל של מכירות באג"ח ארוכות טווח. בג'קסון הול הוא ניסה לתקן את הרושם, והציג עמדה ברורה יותר: האינפלציה נותרת מעל היעד, וזה בדיוק מה שמדאיג אותו.
וורש התייחס במפורש למדדי המחירים העדכניים. לדבריו, נתוני מדד ההוצאה לצריכה אישית ומדד המחירים לצרכן של הקיץ היו אמנם טובים מהצפוי, אך אינם מספקים הוכחה לכך שהלחצים האינפלציוניים נחלשים באופן יציב. הוא ציין כי כ-54% ממרכיבי מדד ההוצאה לצריכה האישית רשמו קצב אינפלציה שנתי מעל 3% ב-12 החודשים האחרונים, נתון שלדבריו עדיין רחוק מהיעד של 2%. "אף אחד מהמדדים הללו אינו מושלם, אבל כולם מספרים סיפור דומה: האינפלציה רצה מעל היעד שלנו", אמר.
וורש לא הסתפק בכך. הוא הבהיר שאינו מתכוון לספק לשווקים מסלול מפורט לגבי הריבית, ודחה את מדיניות ה"הכוונה קדימה" שנהגה בפד בעבר. "אנחנו לא צריכים להתחייב מראש למסלול פעולה שעלול להתברר כלא מתאים כשהתנאים משתנים", אמר, והוסיף כי הריבית לטווח קצר נותרת הכלי המרכזי של הבנק המרכזי להשגת יעדיו.
וורש לא היה לבד בהעברת המסר הזה. נשיא הפד של קנזס סיטי, ג'פרי שמיד, אמר בכנס כי האינפלציה "עדיין עיקשת ודביקה", והדגיש שהריבית הנוכחית, הנעה בטווח של 3.5% עד 3.75%, כלל אינה נראית מרסנת. נשיאת הפד של קליבלנד, בת' האמק, שהתנגדה להחלטת הריבית האחרונה ותמכה בהעלאה, אמרה כי "עכשיו הזמן לפעול". נשיא הפד של שיקגו, אוסטן גולסבי, הזהיר כי "כולם צריכים להיות דרוכים" מפני האפשרות שהאינפלציה תשתרש בתודעה הציבורית.
ההשלכות כבר נראות בשוק האג"ח. התשואה על איגרות החוב הממשלתיות ל-30 שנה בארה"ב זינקה בשבועיים האחרונים לרמה של כ-5.2%, אחת הגבוהות בעשורים האחרונים. הגורמים לכך רבים: גירעון אמריקאי שממשיך לתפוח ועשוי לחצות את רף 6% מהתוצר, אי הוודאות שיוצר וורש עצמו, מכירות אג"ח אמריקאיות מצד הבנק המרכזי היפני, וגל הנפקות ענק של חברות טכנולוגיה שמממנות הקמת מרכזי נתונים לבינה מלאכותית ודוחקות את הממשלה מהשוק. גם ניסיון של שר האוצר סקוט בסנט להרגיע את השוק באמצעות תוכנית לרכישת אג"ח ארוכות התפרק תוך כארבעים דקות בלבד, אחרי שהתברר שלא מדובר בכסף חדש.
הסיפור הזה לא נשאר מעבר לים. עליית התשואות בארה"ב מחלחלת גם לשוק הישראלי, ומעמידה סימן שאלה מעל החלטת הריבית של בנק ישראל שצפויה להתקבל בשבוע הבא. מבחינת הנתונים המקומיים בלבד, התמונה תומכת בהפחתת ריבית: האינפלציה בישראל עומדת על 1.5% בלבד, קרוב לגבול התחתון של היעד, הגירעון השנתי ירד ל-3.3%, השקל מתחת ל-3 שקלים לדולר, והאבטלה קרובה לשפל היסטורי. ובכל זאת, השוק חצוי כמעט שווה בשווה בשאלה אם בנק ישראל אכן יפחית את הריבית, ולשנה הקרובה מתומחרת כיום הפחתה וחצי בלבד, לעומת שלוש הפחתות שתומחרו בעבר.
אחד ההסברים המרכזיים לזהירות הזו הוא בדיוק מה שקורה מעבר לים. כשהתשואות הארוכות בארה"ב מזנקות, זה מייקר את עלויות המימון בעולם כולו, ומקשה על בנקים מרכזיים קטנים יותר, כמו בנק ישראל, להתרחק ממגמת הריבית הגלובלית בלי לסכן את יציבות השער או את זרימת ההון. לצד זה, בישראל עצמה קיים לחץ פוליטי: ההחלטה הקרובה מתקבלת כחודשיים לפני הבחירות, מה שהופך כל צעד לרגיש במיוחד, ולאחר הבחירות ממתין דיון על תקציב ביטחון ענק שעלול להגיע ל-200 עד 400 מיליארד שקל ולהעמיק את הגירעון.
ההכרעה הסופית של הפד צפויה להתקבל בישיבת המדיניות הבאה שתיערך ב-15 וב-16 בספטמבר, ובשווקים כבר מתמחרים סיכוי גובר להעלאת ריבית אם נתוני האינפלציה הקרובים לא ישתפרו. בישראל, לעומת זאת, הוועדה המוניטרית תכריע כבר בשבוע הבא, כשמצד אחד עומדים נתונים מקומיים שתומכים בהפחתה, ומצד שני אי הוודאות הגלובלית שמייצר וורש, שממשיכה להעיב על כל בנק מרכזי בעולם, כולל זה שבירושלים.
וורש מותיר את השווקים במתח: האינפלציה בארה"ב עדיין לא כבשה, וההשפעה על הריבית הישראלית כבר מורגשת גם כאן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה