סילבן לנדסברג, אחד השחקנים האהובים על קהל מכבי תל אביב בעשור וחצי האחרון, הודיע הערב על פרישה מכדורסל פעיל. הגארד בן ה-36, ששיחק גם בנבחרת ישראל ובמכבי חיפה, בחר לבשר על כך בעצמו, בפוסט ארוך ומרגש שפרסם ברשת החברתית שלו.
"ישבתי על זה במשך שבועות", כתב לנדסברג בפתיחת דבריו. "חשבתי מה להגיד, איך להגיד ומתי להגיד. וכל מה שהצלחתי לחשוב עליו הוא תודה". השורה הזו פתחה מכתב פרידה שהתפרש על פני עשרות שורות, ובו הוא לא שכח אף אחד מהאנשים שליוו אותו לאורך הקריירה שלו.
הקטע שריגש הכי הרבה אוהדים היה דווקא זה שבו לנדסברג פנה לא רק למי שאהב אותו, אלא גם למי שלא. "תודה לכל אדם שאי פעם ראה אותי שורך את הנעליים ועולה בין הקווים. לאלה שעודדו ולאלה שקראו לי בוז, תודה", כתב, במחווה נדירה שמראה עד כמה השחקן הפנים את שני הצדדים של הקריירה שלו על הפרקט.
לנדסברג, ילידי פלאשינג שבניו יורק, הגיע לישראל לפני כ-16 שנה ומאז הפך לשם מוכר לכל חובב כדורסל בארץ. הוא החל את דרכו במדי מכבי חיפה, אך נחקק בזיכרון בעיקר בזכות חמש העונות שבהן לבש את מדי מכבי תל אביב. באותה תקופה הוא היה שותף לזכייה האחרונה של הצהובים באליפות אירופה, ביורוליג 2014, אחד הרגעים הגדולים בהיסטוריה של המועדון.
בסך הכל צבר לנדסברג שבע עונות בישראל, לפני שיצא למסע קריירה בינלאומי שכלל תחנות בליגות הבכירות של ספרד, טורקיה וסין. התחנה האחרונה שלו לפני הפרישה הייתה בליגה האוסטרית, בעונה שעברה.
במכתב הפרידה הוא לא הסתפק בתודה לקהל בלבד. הוא פנה למאמנים שליוו אותו, בתיאור גולמי במיוחד: "למאמנים שלי, על כל העבודה שהשקענו, השעות על גבי שעות, ההקאות, הדם, הזיעה, הדמעות, הצעקות, הצחוקים, חדרי הכושר בלי חימום, בלי אורות, עם נזילות, תודה שהייתם איתי לאורך כל הדרך". הוא המשיך והודה לחבריו לקבוצה שעלו איתו למגרש "יום אחרי יום", וגם ליריבים שהתחרו מולו במשך שנים.
לנדסברג לא שכח גם את גורמי הרקע שבלעדיהם קריירה כזו לא הייתה מתאפשרת. הוא הודה לכל הנהלה שבחרה בו וסמכה עליו, לכל מאמן ראשי שאיפשר לו להיות מי שהוא, ולצוות הרפואי, הפיזיותרפיסטים והרופאים שליוו אותו לאורך השנים. תודה מיוחדת הפנה גם לסוכנו, מישקו רז'נטוביץ', שליווה את הקריירה שלו מקרוב.
בקטע האישי ביותר של המכתב, לנדסברג פנה למשפחתו. הוא כתב לאמו שהיא "הסלע שלו", ולאביו הודה על כך שדחף אותו כל בוקר וכל לילה ומעולם לא הסתפק בפחות ממעולה. הוא גם הזכיר שיחות טלפון מחברים ובני משפחה שנשארו ערים עד השעות הקטנות של הלילה כדי לצפות במשחקיו באירופה, גם כשלמחרת חיכתה להם עבודה או לימודים.
בשורות האחרונות של הפוסט, לנדסברג פנה לכדורסל עצמו כאילו מדובר בדמות חיה: "בכל פעם שהופלתי ארצה עמדתי חזרה על הרגליים. אתה לימדת אותי את זה. להוביל באמצעות דוגמה אישית, עם לב פתוח, ראש פתוח ואוזניים קשובות. אתה לימדת אותי את זה". הוא סיכם שהמשחק נתן ל"ילד מקווינס" את העולם, ולימד אותו מהי תשוקה אמיתית.
עם הפרישה הרשמית, לנדסברג מצטרף לרשימת הכוכבים הזרים שהשאירו חותם בכדורסל הישראלי ובחרו לסיים את דרכם מחוץ למגרשים. כרגע לא ידוע אם הוא מתכנן להישאר בעולם הכדורסל בתפקיד אחר, אך ההודעה הרגשית שפרסם מרמזת שהוא עדיין לא סוגר את הדלת סופית על הענף שהעניק לו, לדבריו, "את העולם".
סילבן לנדסברג, שסימל עונות שיא במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל, סגר מעגל של 16 שנות קריירה עם מכתב תודה שכלל גם את מי ששרק לו בוז.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה