איסלנד עומדת הלילה בפני אחת ההחלטות הגורליות ביותר בהיסטוריה המדינית שלה. תושבי המדינה הנורדית, שמונה כ-400 אלף נפש בלבד, מצביעים במשאל עם מכריע בשאלה האם לחדש את המשא ומתן להצטרפות לאיחוד האירופי. הסקרים, שהראו עד לאחרונה יתרון קל לצד התומך בהצטרפות, התהפכו בימים האחרונים לטובת המתנגדים.
השאלה שהוצגה לבוחרים פשוטה לכאורה: "האם על איסלנד לחדש את משא ומתן ההצטרפות לאיחוד האירופי". אך מאחורי הניסוח הבירוקרטי מסתתר פולמוס לאומי שמפצל את המדינה כמעט לשני מחנות שווים בגודלם. אם הרוב יצביע בעד, ייפתח משא ומתן רשמי שבסיומו, אם יצלח, יובא הסכם ההצטרפות להצבעה נוספת של הציבור.
ההצבעה מתקיימת על רקע דרמה גאופוליטית שמתחוללת ממש מעבר לים. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ חידש לאחרונה את שאיפתו להשתלט על גרינלנד, האי הענק שגובל באיסלנד, תוך שהוא מנמק זאת בשיקולי ביטחון לאומי. פרופ' איריקור ברגמן, מרצה למדעי המדינה באוניברסיטת ביפרוסט האיסלנדית, ציין כי כל הטיעונים שהעלה טראמפ באשר לצורך של ארה"ב להשתלט על גרינלנד תקפים באותה מידה גם לגבי איסלנד. לדבריו, ההבדל היחיד הוא שאיסלנד היא מדינה עצמאית באופן רשמי.
הבלבול של הנשיא האמריקאי לא נעצר בהצהרות מדיניות. במהלך נאום מיוחד בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, טראמפ התבלבל שוב ושוב בין גרינלנד לאיסלנד. הבלבול הזה, שנראה כזוטה, מזין למעשה חרדה אמיתית בקרב האיסלנדים לגבי היציבות של ההסכמים הביטחוניים מול וושינגטון.
איסלנד, חברה מייסדת בנאט"ו, היא בעצם המדינה החברה היחידה בברית שאין לה צבא משלה. המדינה ממוקמת על מה שמכונה "פרצת ג'י-איי-יו-קיי", צוואר בקבוק ימי בין גרינלנד, איסלנד ובריטניה שמחבר בין הארקטי לאוקיינוס האטלנטי. ברגמן הסביר כי הביטחון וההגנה של איסלנד מוגנים על ידי החברות בנאט"ו, אך גם, ולדעת רבים באופן קריטי יותר, על ידי הסכם הגנה דו-צדדי עם ארצות הברית שנחתם עוד ב-1951. כעת רבים מטילים ספק בתוקף של אותו הסכם.
עם זאת, מומחים מדיניים מדגישים כי הוויכוח הפנימי באיסלנד נסב בעיקרו סביב סוגיות פנימיות, ובראשן הכלכלה, הריבונות ותעשיית הדיג. אחד הטיעונים המרכזיים בעד הצטרפות נוגע למטבע הלאומי, הקורונה האיסלנדית, שידוע כפגיע לתנודות חדות בשערי חליפין. סטיבן בלוקמנס, סגן מנהל במרכז הבינלאומי למדיניות ביטחון והגנה, ציין כי הממשלה הנוכחית בראשות הסוציאל-דמוקרטים, שהיא זו שהגישה בעצמה את הבקשה הראשונה להצטרפות, מחממת כעת מחדש את הרצון לסגור את העניין הבלתי גמור.
לא כל הפוליטיקאים באיסלנד תומכים במהלך. ראשת הממשלה לשעבר, קטרין יאקובסדוטיר, אמרה כי היא אינה רואה טעם בהצטרפות לאיחוד, בטענה שהמדינה כבר מקיימת שיתוף פעולה כלכלי הדוק עם הגוש בן 27 המדינות ושאזרחיה נהנים ממילא מרמת חיים גבוהה. "אם רוב האנשים רוצה להגיש בקשה, חשוב מאוד להקשיב לרוב הזה, אבל אני לא שיניתי את עמדתי", אמרה יאקובסדוטיר.
חשוב להבהיר שאיסלנד כבר משולבת עמוק במסגרת האירופית, בין היתר באמצעות חברותה באזור הכלכלי האירופי, שמעניק לאי הוולקני גישה לשוק האחיד של האיחוד בלי צורך בחברות מלאה. איסלנד היא גם חברה באזור שנגן, המאפשר תנועה חופשית ללא דרכון בין המדינות המשתתפות. המדינה הגישה בקשת הצטרפות לראשונה כבר ב-2009, בעקבות המשבר הפיננסי העולמי, אך השעתה את השיחות ב-2013 עם עלייתה לשלטון של ממשלה קואליציונית שמתנגדת ליורו.
עבור האיחוד האירופי, מומחים אומרים כי הגוש זקוק ל"סיפור הצלחה", בייחוד לאחר יציאתה של בריטניה מהאיחוד ב-2020. ניצחון של מחנה התמיכה עשוי לסלול את הדרך להשגת הסכם מהיר יחסית, שכן ממשלת הקואליציה של איסלנד מתקרבת לבחירות הכלליות הבאות, שחייבות להתקיים לא יאוחר מאוגוסט 2028. בלוקמנס הוסיף כי קליטתה של מדינה המדורגת בין המובילות בעולם בתמ"ג לנפש ובביצועים דמוקרטיים, תעניק ללא ספק "ברק נוסף" לפרויקט האיחוד האירופי.
תוצאות המשאל צפויות להתפרסם בשעות הקרובות, כשהמרווח בין התומכים למתנגדים נותר צר במיוחד. גם אם הרוב יצביע בעד חידוש המשא ומתן, מדובר רק בצעד ראשון בדרך ארוכה, שכן כל הסכם עתידי יובא להכרעה נוספת של הציבור האיסלנדי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה