המחיר שמשלם המשק הישראלי על זיהום האוויר עדיין מסתכם בסכום מטלטל: 34 מיליארד שקל בשנה. כך עולה מדוח מרשם הפליטות לסביבה שפרסם המשרד להגנת הסביבה, המציג תמונה מורכבת: שיפור מדיד במדדים הארציים, אך עלייה מדאיגה דווקא באזורי התעשייה הרגישים ביותר במדינה, חיפה ואשדוד.
לפי הנתונים, העלות החיצונית של זיהום האוויר, המבטאת את הנזק לבריאות ולסביבה, פחתה בשנה החולפת ב-12%, ירידה של כ-4.2 מיליארד שקל לעומת השנה שקדמה לה. עם זאת, מדובר בהערכת נזק ולא בחיסכון תקציבי ישיר, והסכום הכולל עדיין עומד על 34.2 מיליארד שקל בשנה. מתוכם 17.5 מיליארד שקל ממזהמים מקומיים ו-16.7 מיליארד שקל מגזי חממה.
פליטת החלקיקים הנשימים ירדה בכ-22% עד 23%, ופליטות גזי החממה פחתו ב-3% והגיעו ל-75.7 מיליון טונות פחמן דו חמצני שקול. הירידה נובעת בעיקר מהרחבת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, שזינק ב-16% והגיע ל-16.7% מכלל הייצור, ומצמצום השימוש בפחם. במקביל נרשמה ירידה של 13% במספר אירועי שריפות הפסולת העירונית, שעמד על 10,977 מקרים, ירידה מצטברת של 31% מאז שנת השיא 2021.
אלא שבתוך התמונה החיובית מסתתר נתון שמעורר דאגה: פליטות המתאן ממטמנות זינקו ב-38% בשנה החולפת. חלק מהעלייה נובע משינוי במודל החישוב של כמות הביוגז, שגרם לזינוק של 152% בביוגז הנוצר במטמנת אפעה, שקפצה בעקבות כך למקום החמישי ברשימת המזהמים הגדולים במדינה.
במפרץ חיפה, לעומת זאת, המצב הפוך לחלוטין מהמגמה הארצית. שם נרשמה עלייה של 4% בפליטת חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים, לצד עלייה של 15% בתרכובות אורגניות נדיפות ועלייה של 7% בתחמוצות חנקן. באזור התעשייה הצפוני באשדוד המצב לא טוב יותר: עלייה של 14% בחומרים המסרטנים ועלייה של 4% בתחמוצות חנקן.
בדיקה שערך המשרד להגנת הסביבה חשפה פער בין מצאי פליטות הבנזן במפרץ חיפה ובצפון אשדוד לבין הריכוזים שנמדדו בפועל בתחנות הניטור הסביבתיות, גבוהים משמעותית מהמחושב לפי המצאי. במשרד הודו כי בשלב זה לא ניתן לקבוע מה מקור הפער, וכי הוא נבדק מול מספר אפשרויות: מקורות פליטה תעשייתיים, תחבורה או מגבלות במודל הפיזור.
הביקורת החריפה ביותר מגיעה מאיגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, שמטיל ספק של ממש בדיווחים הרשמיים של מפעלי התעשייה, ובראשם קבוצת בז"ן. לפי בדיקה עצמאית שערך האיגוד, בתקלה שאירעה במיכל אחסון במפעל גדיב ונמשכה כארבעה חודשים, דיווח המפעל על פליטה של כ-7 קילוגרם בנזן בלבד. אלא שבדיקת האיגוד העלתה כי במהלך שעה אחת בודדת מתוך התקלה נפלטו ככל הנראה כ-70 עד 100 קילוגרם בנזן, פער של פי עשרה ומעלה.
יו"ר האיגוד וסגן ראש עיריית חיפה, אביהו האן, תקף בחריפות את מנגנון הדיווח העצמי. "המזהם לא יכול להיות גם מי שמזהם, גם מי שמדווח וגם מי שקובע כמה הוא זיהם", אמר. "על מפעלי בז"ן לשלם על הזיהום שהם יצרו לאורך השנים. אני אומר בצורה חד משמעית: המזהם חייב לדווח על כל פליטה, והמזהם חייב לשלם על הזיהום שהוא יוצר". לדבריו, כאשר מתגלים פערים בין הדיווח לשטח, "אי אפשר להמשיך כאילו הכול תקין".
מנכ"לית האיגוד, ד"ר ליהי שחר ברמן, הוסיפה כי מערך הניטור והדיגום העצמאי של הגוף מאפשר להשוות בין דיווחי המפעלים לבין המציאות בשטח. לדבריה, בין הממצאים הנוספים שאיתר האיגוד גם פליטה שתועדה במצלמה תרמית ממיכל בבז"ן שלא נכללה בדיווח הרשמי, וכן אירוע עשן צהוב במתקני כרמל אולפינים, שהמפעל דחה כל טענה להפרה לגביו. לפי האיגוד, כ-94% מאירועי פליטת הבנזן שאיתר בבדיקותיו כלל לא דווחו.
מנתוני הארץ עולה כי מאז שנת 2012 חלה הפחתה של יותר מ-70% בפליטות תחמוצות חנקן, תחמוצות גופרית וחלקיקים נשימים עדינים, הגורמים העיקריים לתחלואה ולתמותה מזיהום אוויר. עם זאת, גם נתון זה מלווה בהסתייגות: החשיפה בישראל לחומרים מסרטנים, בעיקר כתוצאה משריפות פסולת, נותרה גבוהה, וצפיפות הפליטה של חומרים מסרטנים בישראל עדיין כפולה מהממוצע במדינות האיחוד האירופי. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, בירכה על המגמה ואמרה כי "המשמעות הברורה היא פחות זיהום אוויר, פחות שריפות פסולת וחיסכון של מיליארדי שקלים". המשרד להגנת הסביבה מסר כי בעקבות הממצאים במפרץ חיפה הוא מקדם כבר עתה שינויים בהנחיות הדיווח והרחבת השימוש באמצעים לאיתור דליפות, ואילו איגוד ערים מפרץ חיפה מבטיח להמשיך ולבחון את הנתונים מול המשרד עד לסגירת כל פער שיתגלה.
הדוח מציג תמונה כפולה: שיפור ארצי משמעותי לצד עדויות לפערים חמורים בדיווחי מפעלי התעשייה במפרץ חיפה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה