מהלך דרמטי בזירה המשפטית האמריקאית: שופטת פדרלית קבעה כי מדינת ניו יורק אינה רשאית לאכוף חוק מפתח שנועד לחייב את ענקיות הדלק המאובנים לשלם סכום עתק של 75 מיליארד דולר. הכסף היה אמור לזרום לקרן ענק שתפצה על נזקי שינויי האקלים. עכשיו כל התכנית תקועה.
השופטת הראשית של בית המשפט הפדרלי במחוז סיראקוזי, ברנדה סאנס, קיבלה את עמדתם של 22 תובעים כלליים רפובליקנים מרחבי ארצות הברית, יחד עם גופי תעשייה חזקים ובראשם לשכת המסחר האמריקאית. הפסיקה, שפורסמה ביום שני, טוענת כי החוק המדינתי חורג מסמכותה של ניו יורק ומתנגש בחקיקה הפדרלית.
לפי הפסיקה, חוק האוויר הנקי הפדרלי מקנה לסוכנות ההגנה על הסביבה בלבד את הסמכות להסדיר פליטות פחמן דו חמצני. כלומר, מדינה בודדת כמו ניו יורק לא יכולה להמציא בעצמה מנגנון פיצויים על פליטות, גם אם מדובר בנזקי אקלים חמורים.
השופטת סאנס, שמונתה לתפקידה על ידי הנשיא לשעבר ברק אובמה, כתבה כי אכיפת החוק המדינתי, שנקרא חוק קרן העל של שינויי האקלים, עלולה לערער את האיזון העדין בין מאבק בהתחממות הגלובלית לבין קידום הכלכלה, ייצור האנרגיה, האינטרסים של המדיניות החוץ וביטחון המדינה. "החוק מתנגש עם הצורך העליון בכלל אחיד לגבי סוגיות המשפיעות על מדיניות האנרגיה והסביבה הלאומית, ועם עקרונות בסיסיים של פדרליזם", נכתב בפסק הדין.
התובע הכללי של וירג'יניה, JB מקסקי, שהוביל את מתקפת המדינות הרפובליקניות נגד החוק, לא חסך במילים. הוא כינה את החוק "גניבת כספים ישירה על ידי האליטות בניו יורק", ובירך בהתלהבות על ההחלטה שהתקבלה.
מנגד, לשכת המושלת של ניו יורק, קאתי הוקול, שחתמה על החוק בדצמבר 2024, לא מתכוונת לוותר בקלות. דובר הלשכה, קן לאבט, מסר כי הצוות המשפטי בוחן את ההחלטה כדי לגבש את הצעדים הבאים. "משלמי המסים לא צריכים לשלם על נזקים שגרמו המזהמים", אמר לאבט, ורמז כי המדינה עשויה לערער.
מדובר במכה קשה לתכנית שהייתה אמורה להיות פורצת דרך. החוק חייב את חברות הדלק המאובנים לתרום 3 מיליארד דולר בשנה לקרן, החל משנת 2028, כאשר החלוקה ביניהן נקבעת לפי כמות הפליטות שכל חברה אחראית עליה בין השנים 2000 ל-2018. מחלקת השימור הסביבתי של המדינה סימנה חברות שאחראיות יחד לכמיליארד טונות של פליטות גזי חממה באותה תקופה. הכסף היה אמור לממן כבישים, מערכות מים וביוב ותשתיות הגנה נוספות עבור קהילות וחופים שנפגעים מאירועי מזג אוויר קיצוניים כמו חום כבד והצפות.
ניו יורק לא הייתה לבד במהלך הזה. וורמונט הייתה המדינה הראשונה בארצות הברית שהקימה קרן דומה שממומנת על ידי התעשייה, וגם החוק שם נמצא כעת תחת מתקפה משפטית. שתי המדינות, שתיהן בשליטה דמוקרטית, ניסו לסלול דרך חדשה להטלת אחריות כלכלית על תעשיית הדלק המאובנים, אך נתקלות בחומה משפטית פדרלית.
בתביעה שהוגשה בפברואר 2025, טענו התובעים הרפובליקנים כי מדובר במהלך פוליטי מובהק, "השתלטות" בלתי חוקית שמענישה חברות אנרגיה מסורתיות שכיום פועלות בהתאם לכל החוקים הקיימים. הם הזהירו כי תשלומי הפיצויים מיצרני הפחם, הנפט והגז הטבעי עלולים למחוק אלפי מקומות עבודה, במידה שהחברות ייאלצו לסגור פעילות בעקבות הנטל הכספי. משרד המשפטים האמריקאי, בהובלת הממשל הרפובליקני של דונלד טראמפ, אף הגיש תביעה דומה בשנה שעברה ותמך בעמדת התובעים הכלליים המדינתיים בדיון שהתקיים בפני השופטת סאנס.
כעת כל העיניים נשואות אל ניו יורק, שתצטרך להחליט אם לערער על ההחלטה לערכאה גבוהה יותר. אם המדינה תבחר להמשיך במאבק המשפטי, הפרשה עלולה להגיע עד לבית המשפט העליון האמריקאי, ולקבוע תקדים שישפיע על כל ניסיון עתידי של מדינות להטיל אחריות כספית על תעשיית הדלק המאובנים בגין נזקי האקלים.
זוהי אם כן רק תחילתה של דרמה משפטית שעשויה להשפיע על עתיד המאבק באקלים בארצות הברית כולה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה