אצות מהנילוס משביתות את מתקני ההתפלה בישראל: מה קורה בחופים

הים התיכון הפך את חדרה ואילת לאיים בודדים. אלה שני המתקנים היחידים שממשיכים להתפיל מים כרגיל, בזמן שכל השאר בשרשרת החוף עומדים משותקים. הגורם החשוד: אצות זעירות שנעו אלפי קילומטרים מדלתת הנילוס במצרים ועד לחופי ישראל.

מתקני ההתפלה באשקלון, באשדוד, בפלמחים ובשני מתקני שורק, א' וב', מושבתים כתוצאה מעכירות חריגה במי הים. מתקני שורק א' ושורק ב' ניסו לחזור לפעילות חלקית לכמה שעות בלבד, אך נאלצו להיסגר שוב כשמצב המים לא השתפר. ההשבתה, שהחלה כבר בשבת, הידרדרה עם הימים.

הבוקר (שלישי) חזרה הבעיה להחריף, כאשר מרבית מתקני ההתפלה הושבתו שוב רק שעות ספורות אחרי שניסו להחזיר אותם לפעילות במהלך הלילה. מתקן חדרה נותר המתקן היחיד שממשיך לפעול כסדרו לאורך כל המשבר. במקביל, בעקבות חשד ראשוני שעלה למתקפת סייבר על תשתיות המים, גורמים בתעשייה ובמערך הסייבר הלאומי הבהירו כי אין מדובר בפגיעה של גורם עוין, אלא בתקלה טבעית שמקורה בעכירות חמורה של מי הים.

מדובר בבעיה שאינה טכנית גרידא. במכון לחקר ימים ואגמים מסבירים כי מדובר בפריחה של מיקרו אצות, שמקורה ככל הנראה בדלתת הנילוס שבמצרים. תמונות לוויין הראו פריחות אצות גדולות באזור הדלתא, וזרמי הים במזרח התיכון סחפו את החומר הזה, יחד עם חול ורכיבים אורגניים נוספים, עד לחופי ישראל.

"זה לא יפתיע שמה שפרח באזור הדלתא של הנילוס יגיע גם לדרום ישראל", אמר מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים, אלון זסק. הוא הצביע על דפוס ברור: "מתקן ההתפלה הראשון שהושבת היה אשקלון, שהוא המתקן הכי דרומי. זה הדפוס. אבל יש עוד פרמטרים שיכולים לקבוע את מהלך ההתפשטות, כמו עומק המים".

הבעיה המרכזית היא גודלן הזעיר של האצות. מדובר בגורם קטן כל כך שהוא מצליח לחמוק מהמסננים הרגילים בכניסה למתקני ההתפלה, מה שהופך את מנגנון הסינון הסטנדרטי לחסר אונים מולו. תופעה של פריחת אצות אינה חריגה בפני עצמה, שכן היא מושפעת ממזג האוויר, מזרמי הים ומכמות החומר האורגני במים. אך גם המומחים מודים שהם לא תמיד מבינים למה פריחה מסוימת מתפתחת דווקא במקום ובזמן הזה.

ההשלכות כבר מגיעות אל השטח. בשל השבתת מתקני ההתפלה הוחלט להפסיק לחלוטין את השקיית השדות בדרום הארץ. במקביל, הוטל איסור גורף על השקיית גינות ציבוריות ביישובים בכל רחבי הארץ, לא רק בדרום. מדובר בצעד חריג שמעיד על היקף המשבר וההשפעה הישירה על שגרת החיים האזרחית.

מעבר לכך, קיים חשש לשיבושי אספקת מים באזורים נוספים ברחבי הארץ, כאשר רשות החירום הלאומית פרסמה התרעה על אפשרות לשיבושים והפסקות מים באזור ירושלים, יהודה ושומרון, מעלה אדומים ובית שמש. הפגיעה הקשה ביותר, לפחות בשלב הזה, מורגשת בחקלאות בנגב: במועצה האזורית רמת הנגב מזהירים מפני סכנה ממשית לכ-20 אלף דונם של גידולי ירקות באזור פיתחת ניצנה, הסמוך לגבול מצרים, בהיקף שמוערך בכ-2 מיליון טון ירקות. ראש המועצה, ערן דורון, התריע כי "מדובר באיום ממשי על ביטחון המזון, יוקר המחיה ואספקת ייצור המזון הטרי בישראל, כמו גם פגיעה בפרנסתם של החקלאים ובעתידו הכלכלי של האזור".

בחופי תל אביב כבר דווח על ברזים ריקים ממים, תוצאה ישירה של ההשבתה הרחבה. התמונות מהשטח, כולל צילומי רחפן מאזור פלמחים, מראות עכירות בולטת במים שאינה משתמשת עם המראה הרגיל של הים התיכון בעונה הזו.

בדרך כלל, פריחת אצות מתפתחת לאורך תקופה מסוימת ולאחר מכן קורסת מעצמה, כאשר החומר האורגני שנוצר מתפרק בהדרגה במים. השאלה המרכזית עכשיו היא כמה זמן ייקח לתהליך הזה להתרחש הפעם, ומתי מתקני ההתפלה באשקלון, באשדוד, בפלמחים ובשורק יוכלו לחזור לפעולה מלאה.

בינתיים, מדובר בישראל שמסתמכת בחלק ניכר ממקורות המים שלה על התפלה, ומוצאת את עצמה תלויה במגמה שמקורה במצרים, מעבר לגבול ומחוץ לשליטתה. הרשויות ממשיכות לעקוב אחר התפתחות העכירות בים, בזמן שהחקלאים בדרום ממתינים לחזרה של המים.