אי צף ומכוסה עצים, בגודל של יותר ממגרש כדורגל, הופיע בהפתעה במאגר וויליסטון שבצפון קולומביה הבריטית בקנדה. תוך שבועות ספורים בלבד, המסה העצומה נעלמה כלא הייתה - ועד היום איש לא יודע בוודאות לאן היא הגיעה.
המסה, ששטחה הוערך בכ-9,800 מ"ר, נצפתה לראשונה צפה על פני המים ותועדה בידי שייטים שעברו במקום. התמונות והסרטונים הגיעו בסופו של דבר לידיו של רוקי אייברי, תושב האזור, שהחליט לפרסם אותם ברשתות החברתיות.
"זה היה מראה די מדהים. מעולם לא ראיתי משהו כזה ב-40 השנים שלי באזור הזה", סיפר אייברי. לדבריו, הוא בחר להפיץ את התיעוד גם משום שבאזור עמדה להתקיים תחרות דיג גדולה, והוא רצה לוודא שהמשתתפים מודעים לקיומו של האי. "רציתי שגם ב-BC Hydro ידעו שזה נמצא שם, למקרה שזה יתחיל לצוף לכיוון שלהם", אמר.
גם באנשי BC Hydro, תאגיד החשמל של קולומביה הבריטית, לא ידעו בתחילה מה לחשוב על התופעה. דובר החברה, בוב גאמר, סיפר כי בעידן שבו ניתן לייצר בקלות תמונות וסרטונים מזויפים באמצעות בינה מלאכותית, קשה היה בהתחלה להאמין שמדובר בתופעה אמיתית. "זה בהחלט משהו שמעולם לא שמענו עליו קודם", אמר גאמר.
הספקות התפוגגו כאשר אנשי החברה פנו לבדוק צילומי לוויין. בתמונות שצולמו ב-20 וב-21 ביולי ניתן היה לזהות בבירור את גוש היבשה הענק צף על פני המים, ובכך התקבל אישור בלתי תלוי לכך שהמראה שעליו דיווחו התושבים אכן היה אמיתי. לפי הנתונים, האי אותר בגוף המרכזי של מאגר וויליסטון, ממערב למפרץ פינליי וכ-100 קילומטרים ממערב לסכר W.A.C. Bennett, כאשר רוחבו הוערך בכ-70 מטרים ואורכו בכ-140 מטרים.
אלא שהתעלומה רק הלכה והעמיקה. כאשר אנשי החברה חזרו לבדוק את האזור באמצעות צילומי לוויין מעודכנים, התברר כי עד 5 באוגוסט האי כבר לא הופיע בנתונים כלל. "צילמנו תמונות מעודכנות נוספות ואנחנו כבר לא יכולים לראות את העצם. אז עכשיו הוא נעלם", אמר גאמר. עם זאת, הוא הדגיש כי היעלמותו מהצילומים אינה מעידה בהכרח שהמסה שקעה לקרקעית המאגר. "ייתכן שהוא חזר לאזור מוגן יותר לאורך קו החוף", הסביר, שם קשה יותר לזהות אותו באמצעות לוויין.
ב-BC Hydro מעריכים כי מאחורי התופעה עומד תהליך טבעי שהתפתח במשך שנים. לפי ההשערה, עצים וגזעי סחף הצטברו בהדרגה לאורך קו החוף עד שנדחסו למסה גדולה. עם הזמן החומר האורגני התפרק, צמחייה השתרשה בתוכו ואף עצים הצליחו לצמוח מעליו, עד שנוצר משטח שנראה ממש כמו חלקת יבשה. השנה התמלא מאגר וויליסטון עד קצהו לאחר חורף מושלג וגשמי קיץ ממושכים, מצב שלא נראה כבר 14 שנה ואילץ את החברה לפתוח את פתחי הגלישה של הסכר בחודשים יוני ויולי כדי לשחרר מים. לפי גאמר, ייתכן שהעלייה החריגה במפלס שחררה את המסה ממקומה, ולאחר מכן הרוחות דחפו אותה אל המים הפתוחים. "אנחנו לא יכולים לקבוע בוודאות מהיכן הגיע האי הצף, אבל זה הסבר שנראה סביר", אמר.
גם אייברי אישר כי מפלס המים הגבוה שינה השנה את האזור באופן משמעותי. לדבריו, דיונות חול לאורך החוף ששימשו בעבר לנסיעה ברכבי שטח נשטפו, וכמויות גדולות מהרגיל של עצים ופסולת נסחפו אל תוך המאגר. "יש אזורים שבעבר אפילו לא היינו נוסעים בהם בסירה, ועכשיו אנחנו שטים ממש מעליהם", תיאר.
אף שמדובר במחזה נדיר במאגר וויליסטון, איים צפים אינם תופעה בלתי מוכרת בעולם. הם יכולים להיווצר כאשר שכבות של כבול, צמחייה וחומר אורגני מתנתקות מקרקעית או מקו חוף ומתחילות לנוע על פני המים. באגם צ'יפווה שבוויסקונסין נוצרו איי כבול צפים לאחר שהאזור הוצף בעקבות הקמת סכר, ואחד מהם, המכונה "Forty Acre Bog", גדול עד כדי כך שמדי שנה נדרשות סירות כדי לדחוף אותו ולהרחיקו מגשר סמוך. גם באגם ויקטוריה שבאפריקה נחקרים איים צפים דומים והשפעתם על תחבורה, דיג ואיכות המים.
ב-BC Hydro מעריכים כי האי אינו צפוי להשפיע על פעילות המאגר או הסכר, אך החברה ממשיכה לעקוב אחר האפשרות שיופיע שוב. בשל ממדיו העצומים של מאגר וויליסטון, ניטור שוטף מהמים אינו מעשי, ולכן החברה נעזרת בין השאר בצילומי לוויין ובדיווחים מהציבור. נכון לעכשיו איש אינו יודע בוודאות היכן נמצא האי, וייתכן שהוא עדיין צף אי שם במאגר העצום, ממתין שמישהו יבחין בו שוב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה