מהפך אפשרי בכללי המשחק של יום הבחירות: בג"ץ קבע כי ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, אין סמכות בלעדית להכריע בעצמו על איסור השימוש ביישומונים המדווחים מי הגיע להצביע בקלפי. שופטי ההרכב הציעו להעביר את ההכרעה הסופית למליאת ועדת הבחירות המרכזית, גוף שבו יש רוב מוצהר לנציגי הקואליציה.
הדיון נערך היום (שלישי) בבית המשפט העליון בעתירה שהגישה מפלגת הליכוד נגד החלטתו של סולברג לאסור את השימוש ביישומונים דוגמת "אלקטור", שמאפשרים למפלגות להעביר מידע בזמן אמת על מי כבר הצביע בקלפי. סולברג נימק את ההחלטה בצורך למנוע פגיעה בפרטיות הציבור, אך הליכוד טען כי מדובר בכלי עבודה קריטי למאמצי ההצבעה שלו ביום הבחירות.
במסגרת העתירה ביקש הליכוד שני סעדים: ביטול מוחלט של החלטת סולברג, ולחלופין, קביעה שהחלטתו לא תחול על מערכת הבחירות הקרובה. בג"ץ, במקום להכריע בעצמו לגוף העניין, בחר במסלול אחר לגמרי, כזה שמעביר את הכדור חזרה למגרש הפוליטי.
עו"ד אילן בומבך, שמייצג את הליכוד בדיון, לא חסך במילים. לדבריו, האיסור על היישומונים הוא לא עניין טכני אלא פגיעה ישירה במפלגה. "מבחינתנו מדובר בפיגוע", אמר בומבך בפני השופטים, ובכך הבהיר את גודל החשיבות שהליכוד מייחס לכלים הללו במערך ההצבעה שלו.
את הדיון, ששודר בשידור חי, ניהל הרכב של שלושה שופטים: יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב. במהלך הדיון עלתה השאלה המרכזית: האם ליו"ר ועדת הבחירות יש סמכות עצמאית וגורפת להכריע בנושא כה משמעותי לניהול מערכת הבחירות, או שמדובר בהכרעה שצריכה לעבור דרך הגוף המלא של הוועדה.
השופטים הכריעו, לפחות בשלב זה של הדיון, כי התשובה נוטה לכיוון השני. לפי ההצעה שהעלו, לסולברג אין סמכות בלעדית לקבוע איסור גורף כזה על דעת עצמו, וההכרעה הנכונה היא שתתקבל במליאת ועדת הבחירות המרכזית. מדובר במהלך שמשנה את מוקד הכוח: מהשופט שממונה על ניהול הבחירות, אל גוף שמורכב מנציגי המפלגות עצמן.
לעובדה שבוועדת הבחירות המרכזית יש רוב לקואליציה יש משקל ניכר בהקשר הזה. אם ההצעה של בג"ץ תתקבל בסופו של דבר, המשמעות היא שהכרעה בנושא רגיש שנוגע ישירות לאופן ניהול הקמפיינים ביום הבחירות תעבור לידיים של גוף פוליטי מובהק, ולא תישאר בידי גורם משפטי ניטרלי לכאורה. זהו בדיוק סוג המהלך שממחיש איך שאלות שנראות טכניות, כמו הרשאה לשימוש ביישומון, הופכות למאבק כוח בין הרשות השופטת לגורמים הפוליטיים.
בג"ץ טרם נתן פסק דין סופי בעניין, וההליך צפוי להימשך. השאלה אם ועדת הבחירות המרכזית אכן תקבל את הסמכות להכריע בנושא היישומונים, ואיזו החלטה תתקבל שם בפועל, תיוותר פתוחה עד לסיום ההליכים המשפטיים, בעוד שהשעון לקראת יום הבחירות ממשיך לתקתק.
בג"ץ הותיר את ההכרעה על היישומונים פתוחה, אך כיוון אותה אל זירה פוליטית ולא משפטית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה