היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אישרה את המהלך שקידם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להפחתת מס הבלו על הדלק. האישור ניתן על אף התנגדות חריפה של הדרג המקצועי במשרד האוצר, ולמרות החשש שמדובר בצעד שנועד לשרת אינטרסים פוליטיים בעיצומה של תקופת בחירות.
בעקבות ההחלטה, מחיר ליטר בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי צפוי לרדת מ-8.25 שקלים כיום ל-7.75 שקלים. ההוזלה תיכנס לתוקף באופן מיידי, מיד לאחר שסמוטריץ' יחתום על הצו הנדרש. מדובר בהפחתה זמנית בלבד, שתישאר בתוקף עד ה-31 באוקטובר 2026, כלומר כמה ימים בלבד לאחר הבחירות שיתקיימו ב-27 באוקטובר.
איך בכלל הגענו למחיר שיא כזה? מחיר הבנזין המפוקח עמד בינואר 2026 על 6.85 שקלים לליטר בלבד, וטיפס במהלך השנה בהדרגה עד לשיא ההיסטורי שנרשם בתחילת ספטמבר. העלייה נובעת משילוב של גורמים: המלחמה מול איראן וסגירת מיצרי הורמוז, עלייה במחירי הגז הטבעי באירופה, זינוק במחירי הבנזין בשוק הבינלאומי ובמרווחי הזיקוק, ותוספת מס הבלו שמתעדכן אוטומטית כל ארבעה חודשים לפי מדד המחירים לצרכן. מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה, בת שבע אבוחצירה, ציינה כי "מספר גורמים השפיעו החודש על העלייה במחיר. אחד הגורמים הוא עליית מחיר הבנזין בשוק הבינלאומי שעלה בכ-6%. עלייה זו קוזזה בחלקה בעקבות ירידה של כ-3% בשער הדולר".
התהליך המשפטי שהוביל לאישור לא היה פשוט. היועץ המשפטי של משרד האוצר, עורך הדין דודי קופל, הגיש חוות דעת בה כתב במפורש כי המהלך "מנוגד לעמדת הדרג המקצועי" במשרד, שכולל את אגף הכלכלן הראשי, אגף התקציבים ורשות המסים. שלושת הגופים הללו התנגדו להתערבות במחירי הדלק דרך הבלו, בין היתר מחשש להעמקת הגירעון בתקופה שבה המדינה כבר מתמודדת עם הוצאות ביטחוניות כבדות, וכן מחשש שהצעד הזמני יוביל בעתיד ללחצים ציבוריים להפחתות נוספות.
הרגישות המשפטית נבעה בעיקר מהעיתוי. הכנסת יצאה לפגרת בחירות ב-18 ביולי 2026, ומאותו רגע פועלת הממשלה כממשלת מעבר. בהתאם להנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה, ממשלת מעבר "מחויבת באיפוק בהפעלת סמכויותיה" בכל הנוגע לעניינים שאין דחיפות מיוחדת לטפל בהם דווקא בתקופה הזו. הפחתת מס שמוזילה מוצר יומיומי לכל משפחה ישראלית, ימים ספורים לפני הצבעה, היא בדיוק הסוג של צעד שמעורר חשד ל"כלכלת בחירות".
למרות זאת, קופל הכריע כי אין מניעה משפטית לאשר את המהלך. הוא נשען בין היתר על תקדים משנת 2022, כאשר שר האוצר דאז אביגדור ליברמן הוזיל אף הוא את מס הבלו על הדלק בסמוך לבחירות. אלא שיש הבדל משפטי מהותי בין המקרים: ב-2022 ההפחתות החלו עוד לפני ההודעה על פיזור הכנסת, כך שמדובר היה בהמשך מדיניות קיימת. הפעם, עבודת המטה על ההפחתה החלה רק בתוך תקופת הבחירות עצמה, מה שהופך את הטיעון המשפטי למורכב יותר.
יש גם הבדלים כלכליים משמעותיים בין שתי התקופות. ב-2022 מצבה התקציבי של המדינה היה טוב בהרבה, עם עודף הכנסות של עשרות מיליארדי שקלים והחוב הציבורי עמד על כ-60% מהתוצר. כיום החוב הציבורי גבוה בהרבה, הממשלה כבר קיצצה והעלתה מסים בהיקף של כ-2% מהתוצר, ותקציב הביטחון ממשיך לתפוח. מנגד, ב-2022 האינפלציה השנתית עמדה על 5.3%, שיא של 24 שנה, כך שהיה היגיון כלכלי אמיתי במניעת עליית מחירי האנרגיה. היום האינפלציה נמוכה בהרבה, ועליית מחיר הדלק כשלעצמה לא צפויה לגרום להתפרצות אינפלציונית.
עלות הצעד לקופת המדינה מוערכת בכ-155 מיליון שקלים לחודש, ובסך הכול כ-310 מיליון שקלים עד תום התקופה. המימון יגיע מיתרה תקציבית שנוצרה בעקבות מימוש חלקי של הצעת סמוטריץ' להגדיל את פטור המע"מ על קניות אינטרנט מחו"ל, מהלך שנתקל בקשיים ולא יצא לפועל במלואו.
מבחינה ציבורית, קשה להתעלם מהעיתוי הפוליטי הרגיש. הפחתה של 50 אגורות במחיר מוצר שכל משפחה בישראל מרגישה בכיס עלולה להיתפס כהטבה שמכוונת להצביע דווקא לטובת מפלגתו של סמוטריץ', שנמצאת כיום בחלק מהסקרים סביב אחוז החסימה. מנגד, לעליית מחיר הדלק יש השפעה שחורגת בהרבה מתחנת התדלוק: היא מייקרת הובלה, הפצה ושינוע של כמעט כל מוצר במשק, ועלולה להתגלגל למחירי מזון ושירותים. באוצר טוענים אפוא שמדובר לא רק בהטבה לנהגים, אלא בניסיון לבלום גל התייקרויות רחב יותר.
כעת, לאחר קבלת האישור המשפטי הסופי, נותר רק לשר האוצר לחתום על הצו כדי שההוזלה תיכנס לתוקף. הציבור אמור להרגיש את השינוי בתחנות הדלק כבר בימים הקרובים, וההנחה תישאר בתוקף עד סוף אוקטובר, זמן קצר לאחר שהקלפיות ייסגרו.
**סיכום:** היועמ"שית אישרה לסמוטריץ' להוזיל את מחיר הדלק בחצי שקל עד סוף אוקטובר, למרות התנגדות מקצועית וחשש מ"כלכלת בחירות".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה