נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יצא היום בהצהרה חדה נגד דיווחים שהתפרסמו על כך שלצבא האמריקאי אין מספיק תחמושת לביצוע מבצע צבאי רחב היקף מול איראן. לדבריו, הדיווחים פשוט אינם נכונים, ולארה"ב יש די והותר אמצעים לכל תרחיש שעלול להתפתח באזור.
בחדר הסגלגל בבית הלבן, מול כתבים שהמתינו לתגובתו, טראמפ בחר להתמקד במצב הפנימי המתערער של המשטר האיראני. "המשטר נחלש יותר ויותר מיום ליום, ובשלב מסוים הם כבר לא יוכלו לירות בקלות כזאת, כי אני חושב שהעם לא יסכים לקבל את זה", אמר. הוא לא חסך במילים קשות כלפי טהראן, וטען כי "באיראן הם הורגים את האנשים כשהם יוצאים להפגין, הם יורים בהם ממש בין העיניים, עם מקלעים וצלפים".
במקביל להצהרות הצבאיות, טראמפ ממשיך להדק את הלחץ הכלכלי על איראן. גורמים המעורים בפרטים מסרו כי בשבועיים האחרונים פנו לנשיא האמריקאי גם פקיסטן וגם קטר, וביקשו ממנו לאשר שחרור של כ-12 מיליארד דולר מנכסים איראניים מוקפאים, במטרה לקדם רגיעה במזרח התיכון. אלא שהתשובה שקיבלו הייתה חד משמעית: לא. מבחינת טראמפ, כל עוד הלחץ הכלכלי עובד והמשטר בטהראן מתמודד עם מצוקת מטבע זר, אין שום סיבה להקל עליו.
הסירוב האמריקאי מלווה גם בכעס גובר על פקיסטן. גורמים במפלגה הרפובליקנית מותחים ביקורת חריפה על אסלאמאבאד, לאחר שוושינגטון ציפתה ממנה כבת ברית לסייע בהגברת הלחץ על איראן, אך בפועל הסחר בין השתיים רק הולך וגדל. עוד נודע כי בקרב גורמים רפובליקניים נשמעים כבר קולות הקוראים להטיל סנקציות גם על פקיסטן, על רקע חשד להסכם חשאי שלפיו אם אסלאמאבאד תסייע לטהראן לקבל גישה לכספים המוקפאים, היא עצמה תיהנה מאחוזים מהסכום.
מעבר לחזית הכלכלית, טראמפ נשאל ישירות אם ארה"ב שוקלת להפעיל את ה-CIA כדי לחמש גורמי אופוזיציה איראניים במטרה להצית התקוממות עממית נגד שלטון האייתוללות. הנשיא נמנע במפגיע ממתן תשובה ברורה. "אני לא הייתי רוצה לומר את זה. זה לא יהיה הולם לומר", השיב, בעמימות שמשכה תשומת לב רבה בוושינגטון. לצד זאת, לא היסס להצהיר: "אני מוכן לבצע מתקפה נוספת באיראן".
טראמפ אף חשף פרטים על פעילות מבצעית שכבר בוצעה במצר הורמוז, ולעג לחוסר האונים של הצבא האיראני. "השמדנו את כל הציוד החדש שהם ניסו להציב לאורך מצר הורמוז, חלקו הגנתי וחלקו התקפי. הם ניסו לאתר את הספינות, כי הם פשוט לא מסוגלים לראות אותן", אמר. הוא הוסיף התייחסות בוטה לחדירה המודיעינית העמוקה של ארה"ב לתוך איראן: "אנחנו רואים כל דבר שהם עושים. הם אפילו לא יכולים ללכת לשירותים בלי שאנחנו נראה את זה".
בדבריו הציג טראמפ גם נתונים קשים על היקף ההרג במחאות העממיות באיראן, כשלטענתו מספר הקורבנות רק הולך ותופח. "נכון ללפני שלושה חודשים נהרגו שם 52 אלף מפגינים. עכשיו אני שומע שהמספר עלה בעוד 20 עד 25 אלף. בסך הכול נהרגו שם קרוב ל-65 אלף מפגינים", אמר. הדברים מגיעים על רקע דיווחים סותרים שהתפרסמו בעבר על מגעים שניהל ממשל טראמפ עם גורמים כורדיים באיראן, שחלקם טענו כי נבחנה אפשרות לספק להם גיבוי צבאי, בעוד גורם בכיר בכורדיסטן העיראקית הכחיש זאת מכל וכל.
בשעה שהמסרים הצבאיים והכלכליים מתגברים, שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הציג בשיחה נפרדת את האפשרות של שינוי משטר באיראן כתוצאה אפשרית, אף שלא כמטרה רשמית. "המטרה כאן אינה בהכרח להפיל את המשטר. זה יכול לקרות", אמר בסנט. "אולי האנשים יקומו. יש אינפלציה של מאה אחוז, תורים, הצבא לא מקבל שכר. נגיד הבנק המרכזי היה בפאניקה בשבוע שעבר". לדבריו, בסופו של דבר אחד משלושה תרחישים צפוי להתרחש: או שמשמרות המהפכה יפנו זה נגד זה, או שהעם יתקומם נגדם, או שהמשטר יגיע לשולחן המשא ומתן מוכן לעסקה שהוא באמת יכול לעמוד בה.
לצד ההצהרות התקיפות, מתברר כי טראמפ מנהל בימים אלה גם דיונים סגורים עם יועציו הבכירים על האפשרות להכריז שהמלחמה באיראן הסתיימה רשמית. לפי דיווחים, הוא מעריך שלאחר עצירת המערכה הצבאית, הלחץ הכלכלי הכבד לבדו יספיק כדי להשיג את היעד המרכזי, פירוק תוכנית הגרעין האיראנית. עם זאת, שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת' כבר האריך את פריסת הכוחות האמריקאים במזרח התיכון עד לתוך שנת 2027, מה שמעיד כי בפועל וושינגטון מתכוננת להמשך עימות ממושך, עם כחמישים אלף חיילים אמריקאים באזור, תשע עשרה ספינות מלחמה ומערכי הגנה אווירית מלאים.
בינתיים, בפנטגון התגלה גם כי השם הרשמי שניתן למבצע הצבאי נגד איראן, "זעם אפי", הופסק לשימוש כבר בחודש אוגוסט, כשלושה חודשים לאחר שממשל טראמפ הכריז שהמבצע הסתיים. הדבר מעורר סימני שאלה לגבי הגדרתן המדויקת של הפעולות הצבאיות האחרונות מול טהראן, ואף לגבי אופן סיווגם של חיילים אמריקאים שנפגעו לאחר תאריך הסיום הרשמי.
בשורה התחתונה, נראה שממשל טראמפ ממשיך להפעיל מדיניות של לחץ מרבי על איראן, המשלבת בין איומים צבאיים ברורים לבין הימור שהתקוממות פנימית תעשה את העבודה מבפנים, כשההכרעה הסופית, האם באמצעות פעולה צבאית, לחץ כלכלי או קריסה עצמית של המשטר, עדיין רחוקה מלהיות ברורה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה