כ-15 אלף ישראלים פוטרו מעבודתם במהלך הקיץ האחרון, אך עבור כמחצית מהם לא מדובר באירוע חד-פעמי. דו"ח מיוחד של שירות התעסוקה שפורסם בסוף השבוע חושף כי מדובר בדפוס חוזר ונשנה, שבו אותם עובדים מפוטרים בכל קיץ ומוחזרים לעבודה בתחילת שנת הלימודים.
מהנתונים עולה כי מדובר בעיקר בנשים. לא פחות מ-86% ממפוטרי הקיץ השנה הן נשים, בעיקר מורות וסייעות מהמגזר החרדי, מדריכות בחינוך הבלתי פורמלי ומורות לחוגי ספורט. הפרופיל הבולט ביותר של המפוטר האופייני שייך למקצועות תומכי הוראה, חינוך על-יסודי, ספורט וגידולי שדה, כששלושה מכל ארבעה עובדים שחוו פיטורים חוזרים מגיעים מענפים אלה בדיוק.
התופעה, שמכונה בשירות התעסוקה "הדלת המסתובבת", פועלת בצורה פשוטה: מעסיקים מפטרים עובדים ביוני-יולי, נמנעים מלשלם להם שכר בחודשי החופש, ומחזירים אותם לעבודה כבר בספטמבר-אוקטובר. כך, בפועל, המעסיק חוסך את עלות השכר בתקופה שבה אין לימודים, בעוד העובד נאלץ להתמודד עם תקופת אבטלה מלאכותית מדי שנה.
הנתונים מגלים שהתופעה לא פוגעת באקראי באותם עובדים, אלא חוזרת על עצמה שוב ושוב. כ-49% ממפוטרי הקיץ בשנת 2026 פוטרו גם בקיץ שעבר, ויותר מ-36% מהם חוו פיטורים דומים גם לפני שנתיים. מבט רחב יותר על השנים 2019 עד 2026 מראה כי 37% מהמפוטרים מצאו את עצמם בלשכת התעסוקה בעונת הקיץ לפחות פעמיים, כ-19% לפחות בשלוש שנים שונות, וכ-11% פוטרו בקיץ בלא פחות מארבע שנים נפרדות.
הסיכון להיקלע למעגל הפיטורים החוזרים אינו זהה לכל העובדים. הוא גבוה משמעותית בקרב עובדים חרדים, בקרב עובדים במקצועות תומכי הוראה ובקרב מבוגרים. הנתונים מראים כי הסיכון לפיטורים חוזרים גבוה בכ-53% בקרב בני 55 ומעלה בהשוואה לעובדים צעירים, ובכ-34% בקרב בני 35 עד 54. בקרב חרדים הסיכון גבוה בכ-20% בהשוואה ליהודים שאינם חרדים.
למרות שהמדובר בפיטורים שנועדו לחסוך בשכר, מהדו"ח עולה תמונה מורכבת יותר. מכיוון שמדובר בפיטורים פיקטיביים במהותם, מפוטרי הקיץ חוזרים לתעסוקה מהר בהרבה מדורשי עבודה רגילים. מתוך מכסת זכאות מרבית של 175 ימי אבטלה, מפוטרי הקיץ ניצלו בממוצע רק כ-64 ימים, לעומת כ-132 ימים בממוצע בקרב שאר דורשי העבודה. אלא שהחזרה המהירה לעבודה לא מבטלת את הנזק המצטבר לאורך זמן.
לדברי הדו"ח, הפגיעה האמיתית של התופעה היא ברצף התעסוקתי ובזכויות הסוציאליות. פיטורים חוזרים כל קיץ פוגעים בוותק שנצבר, בהפרשות הפנסיוניות ובתנאים הסוציאליים של העובדים, גם אם בטווח הקצר הם חוזרים במהירות לעבודה. מדובר בעובדים המועסקים לרוב על ידי מוסדות שנתמכים במימון ממשלתי, כך שהמדינה עצמה, לפי שירות התעסוקה, למעשה משתפת פעולה בעקיפין עם התופעה הבעייתית.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, התייחסה לממצאים ואמרה כי "הנתונים מלמדים שהמשמעות של פיטורי הקיץ היא הרבה מעבר לתופעה עונתית. הסיכון הגבוה לחזרתיות, בעיקר בקרב נשים עובדות במקצועות מסוימים, מדגיש שלמרות שמפוטרי הקיץ חוזרים בתוך זמן קצר למעגל העבודה, כאשר התופעה חוזרת, לאורך שנים נוצרת פגיעה מצטברת ברצף התעסוקתי, בהכנסה, בוותק ובזכויות הסוציאליות של העובדים".
מבחינה מספרית, השנה נרשמת דווקא ירידה מסוימת בהיקף התופעה. מספר מפוטרי הקיץ בשנת 2026 עומד על כ-15 אלף לכל היותר, לעומת כ-20.1 אלף מפוטרי קיץ בשנת 2025 וכ-15.8 אלף בשנת 2024. בשירות התעסוקה מציינים כי לצמצום מסוים בתופעה תרם גם הסכם קיבוצי שנחתם עם הסגל הזוטר במכללות בשנת 2020, שהפסיק את הפיטורים העונתיים של מרצים ותיקים. עם זאת, בשירות התעסוקה מבהירים כי הבעיה המרכזית אינה מספר המפוטרים אלא שיעור החזרתיות שלהם.
בשירות התעסוקה מציינים כי זיהוי קבוצת העובדים הסובלת מהפיטורים החוזרים הוא שלב הכרחי בדרך לגיבוש פתרונות ממוקדים. בעקבות פרסום הדו"ח צפויות להיבחן דרכי פעולה מול משרדי הממשלה הרלוונטיים ומוסדות החינוך, במטרה לצמצם את התלות של עובדות ועובדים רבים במחזור הפיטורים העונתי החוזר.
הדו"ח מציב אתגר ברור בפני קובעי המדיניות: כל עוד מוסדות הנתמכים על ידי המדינה ימשיכו לחסוך בעלויות באמצעות פיטורי קיץ, מגמת "הדלת המסתובבת" צפויה להמשיך לפגוע באותה קבוצת עובדים, בעיקר נשים ומבוגרים במקצועות ההוראה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה