יש דבר אחד שכל הורה טרי לומד מהר: העריסה ששילמתם עליה הון, זו שבחרתם אחרי שעות של גלישה וקריאת ביקורות, תשמש בסופו של דבר שנה, שנתיים במקרה הטוב, ואז תעמוד סתם. במרתף, בממ״ד, בחניה. תופסת מקום, אוספת אבק, ומזכירה לכם כל פעם מחדש שאתם לא ממש יודעים מה לעשות איתה.
הפתרון הקל הוא כמובן למכור בקבוצות יד שנייה או לתרום. אבל למי שיש קצת סבלנות, מברגה, ונכונות ללכלך ידיים, יש עולם שלם של אפשרויות להפוך את העריסה לרהיט חדש שממשיך לחיות בבית, במקום להיזרק לפח או לעמוד סתם ולקבל אבק.
מה עושים עם עריסת התינוק הישנה שתפסה אבק בממ״דצילום: מה עושים עם עריסת התינוק הישנה שתפסה אבק בממ״דאחד הרעיונות הפופולריים ביותר הוא הפיכת דפנות העריסה לספסל גן. חלק מהעריסות בנויות מסורגים ישרים שאפשר לפרק בקלות יחסית, ולחבר לשתי לוחות עץ שיוצרות מושב ומשענת. עם קצת צבע חיצוני עמיד ולכה מגנה מגשם, מקבלים ספסל חמוד למרפסת או לגינה שעולה בפועל רק את מחיר הצבע והברגים.
מי שאוהב לגדל צמחים יכול להפוך את המסגרת התחתונה של העריסה, זו שהמזרן היה מונח עליה, לעגלת גינון עם גלגלים. מוסיפים ארגזי עץ או פלסטיק בגודל מתאים, מברגים גלגלים בתחתית, ומקבלים כלי נייד להזזת עציצים כבדים בלי לפרק את הגב. זה אולי לא נשמע כמו רהיט מרשים, אבל מי שמגדל ירקות במרפסת יודע כמה זה שימושי בפועל.
יש גם כיוון פחות צפוי, ודווקא מוצלח: הפיכת דופן העריסה למדף ספרים לילדים. סורגי העץ האנכיים שהיו קיימים ומיועדים למנוע נפילה, יכולים בקלות להפוך לתאים צרים שבהם שמים ספרים עם הכריכה כלפי חוץ, בדיוק כמו בספריות של גני ילדים. מתקינים את הדופן על הקיר בגובה נמוך, וילד בן ארבע יכול להגיע לבד לספר שהוא רוצה. זה גם נראה חמוד, וגם משתלב עם העובדה שהעריסה כבר "מכירה" את הילד הזה.
מי שלא מפחד מעבודת עץ קצת יותר רצינית יכול להפוך את מסגרת העריסה לשולחן קונסולה לפרוזדור, עם החלק העליון של הדפנות משמש כמשטח והרגליים נחתכות בהתאם לגובה הרצוי. יש גם מי שהופכים את החלק התחתון למתלה נעליים או ארגז אחסון עם מכסה, פשוט על ידי הוספת לוח עץ בתחתית ותפרים או ציר לקרש עליון.
אופציה נוספת שדורשת פחות עבודה ידנית היא להשאיר את העריסה שלמה יחסית ולהפוך אותה לנדנדה לילד גדול יותר, כזו שתלויה מתקרה או מענף עץ בחצר. במקרה כזה חשוב לבדוק היטב את חוזק העץ והברגים לפני שילד באמת יושב שם, כי עריסה שנבנתה כדי לעמוד סטטית לא בהכרח בנויה לספוג תנועה ומשקל דינמי.
לא כולם צריכים להגיע לרמת נגרות. גם משהו פשוט כמו הסרת גלגל אחד מהעריסה והפיכתו למראה מסגרת עגולה, או שימוש בלוחות הצד כלוח הודעות ופקקים למטבח, נותן לרהיט הישן חיים שניים בלי צורך בכלים מיוחדים.
בסוף היום, השאלה היא לא רק מה אפשר לעשות עם עריסה ישנה, אלא כמה זמן פנוי יש ולאיזו רמת עבודה מתאימה להתחייב. אבל ברור דבר אחד: לפני שהעריסה ההיא נזרקת לפח או נשכחת עוד עשור בממ״ד, שווה לפחות לבדוק אם היא לא יכולה להפוך למשהו שממשיכים להשתמש בו כל יום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה