ועדת הבחירות המרכזית הכריעה. ברוב מוחץ של 19 קולות מול 11, החליטו חברי הוועדה הבוקר (ראשון) לאשר את המשך השימוש במערכת "אלקטור", זו שמאפשרת למפלגות לקבל דיווחים בזמן אמת על מי הצביע ומי לא הגיע לקלפי ביום הבחירות.
ההחלטה מהפכת את קביעתו של יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, שקבע לפני כן כי הדיווח פוגע בפרטיות האזרח ומנוגד לחוק. הליכוד עתר נגד ההחלטה של סולברג לבג"ץ, וזה החזיר את הסוגיה לוועדה לדיון מחודש, אחרי שקיבל את טענת הליכוד כי לא היתה סמכות לקבל את ההחלטה המקורית באופן חד-צדדי.
הדיון שהתקיים היום נמשך שעות ארוכות ולווה בעימותים חריפים בין חברי הוועדה. במרכז הסערה עמד עימות בין ח"כ עמית הלוי לבין עו"ד גרשון, נציג הרשות להגנת הפרטיות. הלוי תקף בחריפות: "איפה הייתה עמדתכם הנחרצת נגד הנושא הזה בעשר השנים האחרונות? על מה אתם מקבלים כסף? אם הדבר חמור כל כך, איפה הייתם עד היום?". עו"ד גרשון השיב כי עמדת הרשות היתה ברורה לאורך כל השנים, אך "לא ביקשו את עמדתנו".
מנגד לרוב שדחף לאישור המערכת, הזהיר עו"ד ערן מירנברג, סגן יו"ר הוועדה, מפני חריגה מהחוק. "יש לא מעט תקדימים בפסיקות בג"ץ, שהשורה התחתונה שלהם היא שמרגע שהובהר כי הנושא אינו חוקי, אין שום סיכוי שהוועדה הזו תאשר דבר כזה", אמר. לדבריו, אישור ההצעה משמעו שהוועדה מתירה במפורש פעולה המנוגדת לחוק.
עו"ד אילן בומבך, נציג הליכוד, תקף את השינוי בעמדת היועצת המשפטית לממשלה. "בתגובה שהוגשה לשופט סולברג, עמדת היועצת המשפטית היתה שצריך לדחות את העתירה. איפה האיזונים? איפה פתאום נעלמה הזכות לבחור ולהיבחר?", שאל, וטען כי בלי אפשרות לתמרץ מצביעים מזוהים להגיע לקלפי, זכות הבחירה עצמה נפגעת.
סגן יו"ר הוועדה, ח"כ ארז מלול מש"ס, יצא בהתקפה חזיתית על עצם הניסיון לשנות את הנהוג מזה עשרות שנים. "ההחלטה למנוע ממשקיפים לדווח על נתוני הצבעה בזמן אמת היא שגיאה קשה שמשנה את כללי המשחק תוך כדי תנועה", אמר מלול. לדבריו, שינוי דרמטי כזה מחייב חקיקה מסודרת או ועדה ציבורית בראשות שופט עליון בדימוס, ולא מה שהוא כינה "מחטף מנהלי". מלול הוסיף כי במבחן האדם הסביר אין פגיעה בפרטיות, ויש להבדיל בין סודיות הפתק לבין שקיפות שיעורי ההצבעה.
תמיכה נוספת לשימוש במערכת הגיעה מעו"ד משה מורגנשטרן, נציג דגל התורה, שסיפר מניסיונו כסגן מחוז ועדת קלפי: "ראיתי עשרות מקרים שבהם היו בקלפי מסוימת אחוזי הצבעה נמוכים מאוד, כי חבר ועדת הקלפי עשה בכוונת מכוון כל מיני טריקים ושטיקים על מנת לעכב את הליך ההצבעה. לולי היכולת שלנו ושל המפלגות לעקוב אחר מי הצביע ומי לא בזמן אמת, הרי שהמחדל היה ממשיך וטוהר הבחירות היה נפגע". לדבריו, מעולם לא הגיעה תלונה על פגיעה בפרטיות בעקבות השימוש במערכת.
גם ח"כ שמחה רוטמן נכנס לזירה בביקורת חריפה על הדרך שבה מנסים לשנות את הכללים. "אם אני, כיו"ר ועדה, אכנס את ועדת החוקה על משהו שלא מוצא חן בעיניי ואחוקק משהו הפוך, מה יגידו לי? איך אתה משנה את הכללים תוך כדי משחק? אז איך אתם רוצים לשנות פה משהו שנהוג מאז קום המדינה?", תהה.
בדיון הקודם בבג"ץ, שבו נדונה סמכותו של סולברג לפסול את המערכת לבדו, הביעה השופטת וילנר עמדה זהירה: "יש רגליים לטענה שזה פגיעה בפרטיות. אדם לא רוצה שידעו אם הצביע או לא הצביע בבחירות. זו חדירה לאוטונומיה שלו, למרחב הפרטי שלו". באותו דיון תיאר עו"ד בומבך את ביטול השימוש באלקטור כ"פיגוע עבור הליכוד", הגדרה שעוררה תגובה נזעמת מהשופטת: "לעשות שימוש במילה הזאת? אני לא אוהבת את השימוש במילה פיגוע בהקשרים כאלה כלכליים". בומבך תיקן ואמר כי מדובר ב"נזק אדיר לליכוד".
עם אישור ההחלטה, לא נסגר הנושא סופית. המתנגדים רשאים לשוב ולעתור נגדה לבג"ץ, ובמקרה כזה הדיון הבא לא יעסוק עוד בשאלת הסמכות המקבל את ההחלטה, כפי שהתקיים בתחילת החודש, אלא בשאלה המהותית: האם הדיווח על אזרחים שאינם בוחרים כלל, הוא בכלל חוקי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה