סוזן סרנדון נגד הוליווד: "ציונים חוסמים אותי מתפקידים"

השחקנית זוכת האוסקר סוזן סרנדון חוזרת ומדליקה אש סביבה. הפעם היא עשתה זאת מהשטיח האדום של פסטיבל הסרטים בוונציה, שם טענה בגלוי כי היא עדיין משלמת מחיר מקצועי כבד על עמדותיה הפרו-פלסטיניות. לדבריה, גם כיום, כמעט שלוש שנים אחרי פרוץ המלחמה, גורמים בהוליווד ממשיכים לחסום אותה מתפקידים.

"נלקחו ממני תפקידים לאחרונה, כי יש סוכנויות שמנחות לא ללהק אותי", אמרה סרנדון במסיבת עיתונאים שנערכה במסגרת הפסטיבל. השחקנית בת ה-79 לא הסתפקה בטענה כללית, אלא הצביעה במפורש על מי שלטענתה עומד מאחורי החסימה: "עדיין יש בתעשייה שלי תפקידים שמוחזקים בידי ציונים, והרגשות שלהם כלפיי לא התרככו".

הסערה סביב סרנדון אינה חדשה. עוד בנובמבר 2023 הסתיימה התקשרותה עם סוכנות הכישרונות הנחשבת UTA, לאחר שהשתתפה בעצרת פרו-פלסטינית ונשאה שם דברים שעוררו זעם. מאז היא ממשיכה להוביל קו תוקפני ועקבי נגד ישראל, ברשתות החברתיות ומחוצה להן, ולא פעם שיתפה תוכן אנטי-ישראלי קיצוני, כולל סרטונים של הזמר רוג'ר ווטרס ורבנים מקבוצת "נטורי קרתא", זרם חרדי שולי השולל את זכות הקיום של מדינת ישראל.

הפעם סרנדון בחרה לתלות את הקיפאון המקצועי שלה ישירות במבנה הכוח בהוליווד. "ככה הכוח בנוי", אמרה, והוסיפה כי לתפיסתה חל שינוי משמעותי בעמדת הציבור הרחב בארצות הברית. "אני חושבת שהנרטיב לגמרי השתנה מבחינת הרלוונטיות ההיסטורית של פלסטין והקשרים של ציונים לאמריקה ולפוליטיקה שלנו. זו הייתה תגלית משמעותית עבור אנשים. כמה כסף ארצות הברית נותנת לישראל, אף אחד לא באמת הבין את זה", טענה.

לדבריה, הפער העיקרי הוא בין דעת הקהל האמריקנית, שלטענתה מבינה כיום "טוב יותר" את ההקשר ההיסטורי של הסכסוך, לבין מקבלי ההחלטות בפועל בתעשיית הקולנוע, שממשיכים לדבריה לנעול בפניה דלתות. "מבחינת הציבור הרחב הייתה התקדמות בנושא הזה", אמרה, "אבל עדיין יש בתעשייה שלי אנשים בעמדות כוח שהם ציונים, ושלא ריככו את היחס שלהם כלפיי".

למרות הטענות לחרם שקט מצד האולפנים הגדולים באמריקה, סרנדון לא נעדרת לחלוטין מהמסך. היא מככבת כעת בסרט האיטלקי "The Echo Chamber", המבוסס על תסריט אחרון שכתב הבמאי המנוח ברנרדו ברטולוצ'י, ומככבת בו לצד אליסיה ויקנדר בגילום זמרת אגדית. את התפקיד היא מייחסת לאומץ של הבמאי אנדראה פאלאורו, שלטענתה קיבל אזהרות מפורשות מגורמים בתעשייה שלא להעסיק אותה, אך בחר להתעלם מהן. "אני מודה לו על זה, כי הוא לא הקשיב לאזהרות", אמרה סרנדון בהערכה.

בשולי הדברים נגעה השחקנית גם בהיבט ביטחוני שנוי במחלוקת, כשהתייחסה לאישור חוק ההגנה הלאומי האמריקני בבית הנבחרים ביולי האחרון. לטענתה, החקיקה מובילה ל"שילוב של צבא ארצות הברית עם צה"ל", טענה שמבוססת על סעיף בחוק המרחיב שיתוף פעולה טכנולוגי-ביטחוני בין המדינות, אך שנוי במחלוקת פרשנית בין תומכי החוק למבקריו. גם בנקודה הזו סרנדון בחרה למסגר את יחסי ישראל-ארצות הברית כבעיה מובנית, ולא כמדיניות שנתמכת על ידי הממשל הנבחר בוושינגטון.

חשוב לציין: הטענות של סרנדון על "רשימה שחורה" מאורגנת מעולם לא אומתו על ידי גורם רשמי כלשהו בתעשיית הקולנוע. אין הודעה רשמית מסוכנות כלשהי, ואין רשימה מתועדת. מדובר בטענה חד-צדדית של שחקנית שכבר איבדה ייצוג מסודר בעקבות התבטאויותיה, ושממשיכה כעת לבנות נרטיב של רדיפה מבלי להביא ראיה מוצקה מעבר לעדותה שלה.

בסיום דבריה בחרה סרנדון לסיים בנימה אישית. "מצאתי את המשפחה שלי, מצאתי את האנשים שלי, ואני בסדר", אמרה, והוסיפה כי דווקא בזירה הבינלאומית, מחוץ לגבולות הוליווד המסורתית, היא מרגישה מתקבלת בברכה. נראה שבשלב הזה, ככל שדלתות האולפנים הגדולים באמריקה נותרות סגורות בפניה, סרנדון בוחרת להשקיע יותר ויותר בזירה האירופית ובפרויקטים עצמאיים.

השחקנית לא הבהירה אילו תפקידים ספציפיים נלקחו ממנה, ומי בדיוק בסוכנויות נותן את ההנחיה שלא ללהק אותה. גם לא ברור אם מדובר במדיניות רשמית של גורם כלשהו בתעשייה, או בפרשנות אישית שלה לסירובים מקצועיים שקיבלה מסיבות אחרות לחלוטין.