מערכת החינוך הישראלית ספגה היום מכה קשה. תוצאות מבחני פיז"ה 2025 שפורסמו מציגות את הירידה החדה ביותר בהיסטוריה של המבחן בישראל, ואחת החריפות ביותר שנרשמו אי פעם במדינות ה-OECD כולן.
תוך שלוש שנים בלבד צנחו הישגי התלמידים ב-38 נקודות בקריאה, ב-25 נקודות במתמטיקה וב-23 נקודות במדעים. לשם השוואה, ממוצע מדינות ה-OECD ירד באותה תקופה ב-14 נקודות בלבד בקריאה, ב-9 נקודות במתמטיקה וב-3 נקודות בלבד במדעים. כלומר, ישראל לא רק ירדה, היא ירדה פי כמה מהר יותר מכל העולם המפותח.
המספרים מציירים תמונה שאי אפשר להתעלם ממנה. ישראל מדורגת כעת במקום ה-31 מתוך 38 מדינות ה-OECD בקריאה, ובמקום ה-33 בשני התחומים האחרים. הציונים הנוכחיים דומים לאלה שנרשמו בישראל בשנת 2006 בקריאה ובמתמטיקה, ולציון משנת 2009 במדעים. שני עשורים של השקעה נמחקו, פשוט ככה.
כמעט שלושה מכל עשרה תלמידים בני 15 בישראל, 29% במדויק, אינם מגיעים לרמת מיומנות בסיסית בשום תחום. במתמטיקה המצב עוד יותר קשה: 46% מהתלמידים הוגדרו "מתקשים", לעומת 35% בממוצע ה-OECD. במקביל, שיעור המצטיינים בכל שלושת התחומים צנח לכ-5% בלבד, כשבקריאה הוא נחתך כמעט בחצי, מ-10.5% ל-4.7%.
הנתון שאולי הכי מטריד את הכלכלנים: הירידה הכי חדה לא הייתה דווקא בשכבות החלשות. תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה בחינוך הממלכתי צנחו ב-59 נקודות בקריאה. במילים אחרות, גם ילדי המבוססים, אלה שיש להם שיעורים פרטיים ותנאים אופטימליים, פשוט התרסקו. בחינוך הממלכתי בכללותו נרשמה ירידה דרמטית של 52 נקודות בקריאה, 29 במתמטיקה ו-28 במדעים.
הנהגת ההורים לא חסכה מילים. "לצערנו איננו מופתעים", נמסר מטעמה. "בשש השנים האחרונות ילדי ישראל עברו מקורונה, סגרים ובידודים למבצעים, 7 באוקטובר ומלחמות ממושכות, ואיבדו רצף לימודי, חברתי ורגשי שאי אפשר לצפות שלא ישאיר את חותמו. אבל אלו לא עוד תוצאות מאכזבות, זו אזעקת אמת למערכת החינוך". ובהמשך, בלי לפטור אף אחד מאחריות: "הקורונה והמלחמה מסבירות את גודל האתגר, אך הן אינן פוטרות את משרד החינוך מהאחריות להתמודד איתו. מבחני פיז"ה אינם הבעיה, הם המראה. במקום להתווכח עם המראה, הגיע הזמן לטפל במה שמשתקף בה".
מי שכבר ניסתה למצב את עצמה כפתרון היא עדי אלטשולר, כלת פרס ישראל ומועמדת מטעם המפלגה 'ישר!' לתפקיד שרת החינוך. "התוצאות אינן משקפות את מה שאנחנו מסוגלים להיות", אמרה בתגובה לפרסום. "נוביל חינוך מצטיין לכל ילד וילדה, ללא קשר למוצא או אזור מגורים, ונהפוך את ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם". יפה שיש חזון, השאלה היא אם מישהו מתכוון לבדוק אותו מול המספרים בעוד שלוש שנים, כשהמבחן הבא יגיע.
ומי שיושב על הכיסא הכי חם כרגע הוא שר החינוך היוצא יואב קיש, שמסיים בימים אלה קדנציה של ארבע שנים בראש משרד עם תקציב שנתי של כ-100 מיליארד שקל. קיש הכריז בגאווה על תוכנית "ישראל ריאלית" עוד באפריל, עם יעד שאפתני של חזרה לעשירייה הראשונה בעולם תוך חמש שנים, אבל בשנה הראשונה התקציב שהוקצה בפועל היה זעום, 126 מיליון שקל בלבד מתוך תקציב כולל מוצהר של 1.485 מיליארד. הבטחות גדולות, ביצוע קטן. מוכר.
צילום: יואב קישוהופתעתם? מסמך חריג שחשף מנכ"ל הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, גל אלון, מאשים את קיש במדיניות שיטתית של עיוות והסתרת נתונים. לפי המסמך, קיש הורה לבטל מבחן ארצי חדשני בנושא מיומנויות המאה ה-21 אחרי שהושקעו בו שנתיים עבודה וארבעה מיליון שקל, אסר על עריכת סקרים בקרב תלמידים בתקופת המלחמה, וניסה למנוע פרסום של תוצאות מבחן פנימי שבו רק 3% מהתלמידים עמדו ברמה הצפויה במדעים. מלשכת השר נמסר בתגובה כי מדובר ב"מסע הכפשה פוליטי ושקרי", וכי הטענות "שקריות וחסרות בסיס" ונבדקו ונמצאו מופרכות על ידי מבקר הפנים של המשרד.
בינתיים, בעוד הפוליטיקאים מתכתשים על מי אשם, התלמידים כבר משלמים את המחיר. אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך, סיכם את זה בפשטות: "הירידה במתמטיקה, במדעים ובקריאה מעידה על שחיקה רחבה ביכולת הביצוע של חטיבת הביניים. יוזמות נקודתיות לא יספיקו, נדרשת תוכנית לאומית ארוכת טווח".
מסקנות ועדת החקירה החיצונית בראשות פרופ' עמי מויאל על התנהלות הרשות למדידה והערכה צפויות להתפרסם בשבועות הקרובים, ורק אז אולי יתחוור עד כמה עמוקה הייתה ההסתרה, ומי ישלם על כך מחיר פוליטי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה