בריטניה מכריזה מלחמה כלכלית על ההתנחלויות, ישראל מאיימת בתגובה

מהלך דיפלומטי חסר תקדים בהיקפו: ממשלת בריטניה הכריזה היום (שלישי) רשמית על הטלת סנקציות ואיסור מסחר עם ההתנחלויות ביהודה ושומרון, בצעד שמתואר כ"חסר תקדים" ביחסים בין המדינות. בעקבות ההכרזה הבריטית הודיעו תשע מדינות נוספות - צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל ושוודיה - כי הן מצטרפות למגבלות על סחר עם ההתנחלויות.

שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הציג בפרלמנט הבריטי שורת צעדים נגד ישראל, ובראשם איסור על רכישת סחורות מהתנחלויות המוגדרות "בלתי חוקיות", לצד חבילת סנקציות נגד חברות בנייה המעורבות בהקמתן. מיליבנד, שהוא עצמו יהודי, פתח את נאומו בהזכרת זכותה של ישראל להתקיים, הטבח שביצע חמאס בשבעה באוקטובר והעובדה שהמדינה העניקה מקלט לסבתו לאחר השואה. אלא שהדברים שימשו כהקדמה קצרה בלבד לנאום שבמרכזו האשמות חריפות נגד ממשלת ישראל. "אוכלוסיית המתנחלים בגדה המערבית הכפילה את עצמה מאז הסכמי אוסלו. יותר התנחלויות נבנו תחת הממשלה הזאת מאשר בעשרים השנים האחרונות. משפחות פלסטיניות נעקרו, בתים נהרסו", אמר לתשואות בפרלמנט.

לא כל המדינות אימצו את הצעד באותה עוצמה. חלקן הודיעו כי יקדמו הגבלות מיידיות על סחורות מהאזור, בעוד אחרות ציינו כי הן עדיין שוקלות את הצעד ובוחנות את אופן היישום. אם בריטניה תיישם בפועל את איסור הסחר, היא תצטרף לספרד, הולנד ובלגיה שכבר אימצו מדיניות דומה. עם זאת, הרוח הכללית של ההצהרה ברורה: מגמה של בידוד כלכלי ליישובים ביהודה ושומרון, שמובלת כעת בגיבוי רשמי של כעשר ממשלות מערביות.

שר החוץ הבריטי הרחיק לכת ואימץ את הטענה כי מתרחש "טיהור אתני" ביהודה ושומרון. הוא אף גייס לצורך כך את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, וצוטט אמירתו כי מדובר ב"ניסיון אלים ופושע לקרוא בעלות על שטחים ביהודה ושומרון". השימוש בציטוט של פוליטיקאי ישראלי לשעבר, ולא בדברי גורם זר, נועד ככל הנראה להעניק למהלך הבריטי גושפנקה פנימית ולהקשות על הממשלה הישראלית להאשים את לונדון בהטיה חד צדדית. "היום אנו מציינים את תחילתה של גישה חדשה, לחשוף עוולות ולפעול נגדן", הצהיר מיליבנד, והוסיף: "המחלוקת שלנו אינה עם העם בישראל, אלא עם התנהלות הממשלה שלו".

מיליבנד ציין כי הוא חש "תחושת בושה גדולה על מה שמתרחש בפלסטין", וכינה את המצב ברצועת עזה "כתם על המצפון" הבריטי. לדבריו, "הבטחת פתרון שתי המדינות היא המצפן המרכזי של מדיניות הממשלה הזאת", והמהלכים נועדו "להציל את הסיכוי היחיד לשלום". לצד הצעדים נגד ישראל הכריז שר החוץ הבריטי גם על סנקציות נגד הזרוע הכלכלית של חיזבאללה, ארגון "אל-קרד אל-חסן". שר העבודה והרווחה הבריטי פאט מקפרדן הבהיר מצדו כי הצעד "לא נועד להיות חרם על כלל המוצרים הישראליים", אלא ממוקד בהרחבת ההתנחלויות ה"בלתי חוקיות על פי המשפט הבינלאומי" בגדה המערבית.

מאחורי הקלעים מתנהל מאמץ דיפלומטי להרגיע את הזעם הצפוי מוושינגטון. דיפלומטים בריטים הבהירו בשיחות פרטיות לגורמים אמריקאים כי הסנקציות הן במידה רבה סמליות, ולא צפויה להן השפעה ממשית על מערכת היחסים הרחבה של בריטניה עם ישראל בתחומי המסחר או הביטחון. ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם שוחח בטלפון עם הנשיא טראמפ ועדכן אותו מראש בפרטי ההכרזה, אך לא נמסר כיצד הגיב הנשיא האמריקאי.

בירושלים התגובות היו חריפות. שר החוץ גדעון סער הזהיר כי "אם בריטניה תפעל נגד ישראל, ישראל תפעל נגד בריטניה", ואמר כי "הימים שבהם אפשר היה לפעול נגד ישראל בלי שהיא תגיב, חלפו". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דרש לגרש את השגריר הבריטי מיידית, וכתב: "לא נהיה שטיח דריכה שרומסים אותו על ידי ממשלה אנטישמית, במדינה שנכבשה על ידי איסלאם רדיקלי, המנסה להציל את עצמה מהתדרדרות כלכלית וחברתית באמצעות תקיפת יהודים ומדינת ישראל". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר קרא לישראל להכיר בריבונות ארגנטינה על איי פוקלנד כתגובת נגד. נשיא המדינה יצחק הרצוג תקף גם הוא בחריפות את הכוונה הבריטית והגדיר אותה "התערבות בוטה בבחירות הדמוקרטיות של מדינה ריבונית", לאור הבחירות הכלליות המתוכננות להתקיים בישראל בחודש הבא. שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי הצטרף לביקורת וכינה את המהלך "אפליה נגד הממשלה הישראלית ונגד העם היהודי".

הצטרפותן של צרפת וקנדה, שתי מדינות בעלות משקל בזירה הבינלאומית, למהלך הבריטי, מגבירה את החשש בירושלים כי מדובר בתחילתה של גל רחב יותר של בידוד דיפלומטי וכלכלי. בזירה האמריקאית הזהיר חבר הקונגרס הרפובליקני מפלורידה, רנדי פיין, כי חרם בריטי על ישראל עלול לעלות לעסקים הבריטיים מיליארדי דולרים, בהתבסס על חוקי אנטי-חרם שנחקקו בכשלושים ושמונה מדינות בארצות הברית, המונעים מחברות המחרימות את ישראל להתקשר עם רשויות המדינה.

הצטרפותן של מדינות סקנדינביות כמו דנמרק, פינלנד, נורווגיה ושוודיה אינה מפתיעה במיוחד, שכן מדינות אלו נחשבות באופן מסורתי לביקורתיות יותר כלפי המדיניות הישראלית ביהודה ושומרון. לעומת זאת, הצטרפותן של פולין ופורטוגל, מדינות שלא תמיד נמנות עם החזית הביקורתית באירופה, מעידה על כך שהלחץ הדיפלומטי חצה גם קווים שהיו נחשבים בעבר יציבים יחסית.

מומחים למדיניות חוץ מציינים כי מדובר במהלך שמשלב שיקולים פנים-פוליטיים באותן מדינות עצמן, לצד לחץ ציבורי גובר באירופה ובקנדה בעקבות ההתפתחויות באזור. הטענה המרכזית שמועלית בקרב תומכי הצעד היא שמדובר בהבחנה בין ישראל עצמה לבין המוצרים המיוצרים באזורים שמעבר לקו הירוק, אך בפועל מדובר בצעד המשפיע ישירות על היצרנים והעסקים הפועלים ביהודה ושומרון.

המהלך הבריטי מגיע לאחר שבשנה שעברה הכירה לונדון במדינה פלסטינית, לצד אוסטרליה וקנדה, בניסיון להחיות מאמצי שלום שדעכו. יחסי ישראל ובריטניה נמצאים במגמת הידרדרות מתמשכת מזה כשלוש שנים, מאז עלייתה של מפלגת העבודה לשלטון ב-2024. בחודש שעבר כינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את בריטניה בציניות "הרפובליקה האסלאמית של בריטניה", בשיא של יחסים מתוחים בין המדינות.

בימים הקרובים צפויה ישראל לגבש תגובה מדינית מתואמת מול המדינות המעורבות, כאשר בין האפשרויות הנבחנות גם צעדי נגד כלכליים ודיפלומטיים. שר החוץ סער כבר הבהיר בשבוע שעבר כי לצעד יהיו השלכות, ובישראל ממתינים לראות אם איומי התגובה יתממשו בפועל, בעוד מדינות נוספות באירופה שוקלות להצטרף למהלך הבריטי.