בריטניה נגד ההתנחלויות. רה"מ: "פחדנו להיחשב אנטי-ישראלים"

הודאה נדירה ומטלטלת מפי ראש ממשלת בריטניה. אנדי ברנהאם פרסם הלילה פוסט חריג ברשת X ובו הודה בגלוי כי ממשלתו נמנעה במשך שנים מלפעול נגד ההתנחלויות ביהודה ושומרון, מתוך פחד אחד בלבד: שיתויגו כאנטי-ישראלים.

"במשך זמן רב מדי היססנו לפעול, מתוך פחד שיאשימו אותנו בכך שאנחנו אנטי-ישראליים", כתב ברנהאם. "אני לא מוכן לתת לזה לקרות". לדבריו, הקריאות הבריטיות לפתרון שתי המדינות "חסרות משמעות אלא אם נגבה אותן במעשים".

ההצהרה הדרמטית הגיעה בסמוך לאחר שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הכריז בפרלמנט על חבילת סנקציות רחבה נגד ישראל: איסור יבוא סחורות מההתנחלויות, סנקציות על חברות ואישים המסייעים לפרויקט הבנייה בE1, ושינוי רשמי בעמדה המשפטית של לונדון, לפיה עצם הכיבוש נחשב מעתה בלתי חוקי. מיליבנד אף טען כי מתרחש "טיהור אתני" ביהודה ושומרון וכי כ-70 אלף פלסטינים נהרגו במלחמה, מתוכם כ-20 אלף ילדים.

ברנהאם לא הסתפק בכך. הוא תקף בחריפות את מדיניות ממשלת נתניהו וטען כי בארבע שנות כהונתה אושרו יותר התנחלויות מאשר ב-20 השנים שקדמו לה. על פרויקט E1, המתוכנן להתקיים בין ירושלים למעלה אדומים, כתב: "זה יחתוך את הלב של הגדה המערבית ויחנוק את התקווה לפתרון שתי המדינות. אסור לאפשר לזה לקרות".

לצד הביקורת החריפה, ניסה ראש הממשלה הבריטי להבחין בין ממשלת ישראל לעם הישראלי. "אנחנו לא מטילים סנקציות על ישראל כולה. העם הישראלי אינו אחראי למעשי ממשלתו", כתב, והדגיש כי גם "הקהילה היהודית בבריטניה אינה אחראית. להאשים יהודים בריטים במעשי ממשלת נתניהו זו אנטישמיות, פשוטו כמשמעו".

מה שהופך את הסיפור למטלטל עוד יותר הוא ההתנהלות מאחורי הקלעים בוושינגטון. על פי דיווחים, ברנהאם שוחח עם הנשיא טראמפ עוד לפני ההכרזה ועדכן אותו במהלך המתוכנן. טראמפ, כך נמסר משני מקורות המעורים בפרטי השיחה, לא הביע כל התנגדות ולא ביקש מעמיתו הבריטי לחזור בו.

גם שר החוץ האמריקני מרקו רוביו נמנע מלגנות את הצעד כשנשאל עליו על ידי כתבים. "הנשיא לא הגיב על כך, וגם אני לא. הבריטים הודיעו לנו שהם עומדים לקבל את ההחלטה הזאת. שמענו את הטיעונים שלהם", אמר רוביו, והוסיף: "אנחנו שותפים למטרה של יציבות בגדה המערבית. אנחנו לא רוצים לראות עלייה באלימות בתקופה רגישה באזור". עם זאת הבהיר כי "ברור שאנחנו לא הולכים לעשות את מה שבריטניה עשתה".

בישראל ההכרזה עוררה זעם מיידי. שר החוץ גדעון סער הגיב בשורת צעדים חריפים: סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, סילוק הנציגים הבריטים מהמפקדה בקריית גת, הפסקת פעילות בריטית להכשרת כוחות הרשות הפלסטינית ומניעת כניסתם לישראל של 12 נבחרי ציבור בריטים. סער כינה את דברי מיליבנד "שערורייתיים ושקריים" והזהיר: "מי שפועל נגד ישראל, ישראל תפגע בו".

גם נשיא המדינה יצחק הרצוג תקף את המהלך עוד בטרם הוכרז רשמית, וטען כי הטלת סנקציות דווקא בסמוך לבחירות בישראל מהווה "התערבות בוטה בבחירות הדמוקרטיות במדינה ריבונית". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קרא לגרש את השגריר הבריטי "עוד הערב" וטען כי "המנדט הבריטי בארץ ישראל נגמר". בזירה הפוליטית בישראל התפלגו התגובות: יו"ר "ביחד" יאיר לפיד כינה את הסנקציות "טעות חמורה" שתחזק את הקיצוניים ותעודד את חמאס, בעוד ח"כ גלעד קריב טען שהאחריות למהלך נופלת על נתניהו, סמוטריץ', כ"ץ וסער, שמדיניותם, לדבריו, מובילה את ישראל לבידוד בינלאומי.

למהלך הבריטי הצטרפו 11 מדינות נוספות: צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה, שהתחייבו ברמות שונות לצעדים נגד הסחר עם ההתנחלויות. בבריטניה הבהירו כי היישום המלא של מגבלות הסחר צפוי להימשך בין שישה לתשעה חודשים, ובישראל ממתינים לראות אילו צעדי נגד נוספים יינקטו מול המדינות שהצטרפו למהלך.