שערי ועדת הבחירות המרכזית ננעלו הלילה בשעה עשר, ועם זה יצאה לדרך באופן רשמי מערכת הבחירות לכנסת הבאה. שלושים ושמונה מפלגות עברו את המבחן וקיבלו את כרטיס הכניסה לרכבת השועטת לעבר יום הבחירות. אבל בעוד שבעבר מועד סגירת הרשימות התאפיין בדרמות של הרגע האחרון ובהפתעות, הפעם בגוש הימין הכל עבר בשקט יחסי, כמעט חשוד.
הסיבה לשקט הזה יש לה שם: עופר וינטר. ראש רשימת "עמך ישראל" הקדים את כולם והגיש את הרשימה שלו כבר ביום שני, שלושה ימים לפני המועד הרשמי. במהלך הזה הוא בעצם נעל את הדלת בפני כל ניסיון חיבור של הרגע האחרון עם מפלגות אחרות בגוש הימין. וינטר בחר לרוץ לבד, וההחלטה הזו הפכה אותו למוקד הדאגה המרכזי בליכוד.
"וינטר זאת תקלה, נלך לו על הראש, הוא שורף קולות", אמר אמש בכיר בליכוד בלשון חדה שלא משאירה מקום לפרשנות. בליכוד מבינים היטב את הסיכון: אם וינטר ייקח קולות מהימין אבל לא יעבור את אחוז החסימה, מדובר בקולות שהולכים לאיבוד לחלוטין מבחינת הגוש כולו. זו לא רק בעיה של וינטר, זו בעיה של נתניהו.
בעוד תשומת הלב הציבורית התמקדה בסוגיית וינטר, מאחורי הקלעים התרחש דרמה נפרדת לגמרי: השריונים של ראש הממשלה בנימין נתניהו בליכוד. הרשימה שהוגשה כללה מתיחת פנים משמעותית, עם שורה של שמות חדשים ובולטים שנכנסו למקומות ריאליים ברשימה. את ההרכב הסופי הגישו לוועדת הבחירות השר יואב קיש וחבר הכנסת אופיר כץ, שהציגו אותו כרשימה המשלבת בין ותיקים לחדשים, בין המרכז לפריפריה, ובין ניסיון פוליטי לדמויות שמגיעות עם אג'נדה ברורה, בעיקר בנושאי מערכת המשפט והתקשורת.
אבל מעבר לשריונים, התמונה הרחבה יותר של גוש הימין מדאיגה בליכוד. מלבד "עמך ישראל" של וינטר, רצות בנפרד גם רשימות קטנות נוספות: "נעם לישראל" של אבי מעוז ומפלגה חרדית חדשה בשם "הציבור החרדי". כל אחת מהמפלגות הקטנות האלה מהווה סיכון פוטנציאלי לגוש כולו, אם היא תיכשל לעבור את אחוז החסימה.
בליכוד כבר מתכננים את מה שמכונה "קמפיין השתייה", כלומר ניסיון שיטתי להחזיר מצביעים מהמפלגות הקטנות בחזרה אל הליכוד ואל מפלגות הימין שכבר נמצאות בבטחה מעל אחוז החסימה. במקביל, לא מן הנמנע שיופעל לחץ ישיר על חלק מהרשימות הקטנות לפרוש מהמרוץ בשלב מאוחר יותר, כדי לצמצם את הפיזור.
בעיה נוספת שמטרידה את בכירי הימין נוגעת להסכמי העודפים, ההסכמים שקובעים איך יתחלקו קולות עודפים בין המפלגות בגוש. הליכוד והציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' כבר חתמו ביניהם הסכם כזה. אבל איתמר בן גביר נותר בשלב הזה ללא שותף להסכם עודפים, כשהאפשרות המרכזית שעדיין עומדת על הפרק היא דווקא וינטר, אותו גורם שבליכוד מגדירים כ"תקלה".
התמונה הכללית שמצטיירת היא של גוש ימין שמגיע לקו הזינוק מפוצל יותר משנתניהו היה רוצה. ראש הממשלה מגיע לבחירות בלי שהצליח לאחד את הגוש כפי שהתרגל בעבר, בלי שהצליח להביא שריונים שראה בהם פוטנציאל למשוך קהלים חדשים, ועם רסיסי מפלגות שעלולים לזרוק קולות מצביעים ישירות לפח. גם אם ינסה עכשיו לפעול נגד וינטר ולמחוק אותו מהמפה הפוליטית, יהיה לו קשה יותר להפעיל את הטקטיקה שהתרגל אליה בשבועות האחרונים לפני בחירות בעבר, זו של "שתיית" המפלגות הקטנות שסביבו לתוך הליכוד.
בימים הקרובים צפויים הסקרים לקבוע את הטון: האם בגוש הימין ייצאו במלחמה גלויה נגד וינטר בניסיון להקריס אותו מתחת לאחוז החסימה, או שדווקא יתברר שהוא מחזיק בקולות שדרושים לגוש כדי לנצח. בינתיים בליכוד ובשאר מפלגות הימין ממתינים בדריכות לראות איך יתפתח המרוץ על קולות המצביעים, כשברור לכולם שכל קול שיאבד בדרך עלול להכריע את התוצאה הסופית.
הקרב על קולות הימין רק החל, והשבועות הקרובים יקבעו אם וינטר יהיה גורם מכריע בניצחון או הגורם שיגרום להפסד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה