הימין הקיצוני בדרך לשלטון בגרמניה, ניצולת שואה: "אנחנו מפחדים"

שמונים ואחת שנים אחרי שהצבא האדום פתח את שערי אושוויץ, גרמניה מתעוררת לבוקר שבו מפלגת ימין קיצוני עומדת במרחק נגיעה מהשלטון במדינה גרמנית, בפעם הראשונה מאז תום מלחמת העולם השנייה. מפלגת AfD רשמה ניצחון דרמטי בבחירות שנערכו במדינת סקסוניה-אנהלט שבמזרח גרמניה, והתוצאה מהדהדת בכל אירופה.

אווה אומלאוף, ניצולת שואה שהייתה בת שנתיים בלבד כשהיא ואמה שוחררו ממחנה ההשמדה אושוויץ בינואר 1945, לא הסתירה את הזעזוע. "מה אני יכולה לומר? ציפיתי לזה, ובכל זאת אני מזועזעת", אמרה. "אני מזועזעת, אני עצובה. אני לא יודעת מה גורם לאנשים להצביע למפלגה הזאת".

אומלאוף, רופאת ילדים ופסיכותרפיסטית ילידת סלובקיה המתגוררת כיום במינכן, אינה סתם צופה מהצד. היא מבקרת באופן קבוע בבתי ספר כדי ללמד ילדים גרמנים על השואה, ומכהנת כנשיאת הוועד הבינלאומי של אושוויץ. דבריה חדים במיוחד: "אנחנו מפחדים. אנחנו יודעים מה קורה, מה קורה למיעוטים, מה קורה לזרים".

מפלגת AfD, שנוסדה כמפלגה אירוסקפטית במהלך משבר גוש האירו ב-2013, דוחה נחרצות כל השוואה למפלגה הנאצית, זו שהייתה אחראית לרצח כשישה מיליון יהודים לצד צוענים, הומוסקסואלים ואוכלוסיות נוספות. המפלגה מבקשת להגביל באופן משמעותי את ההגירה, בעיקר ממדינות שהיא מגדירה "זרות מבחינה תרבותית" לגרמניה, לפרוש מגוש האירו ולחדש את הקשרים עם רוסיה כדי להוזיל את מחירי האנרגיה.

המפלגה טוענת כי מדיניותה משקפת "שכל ישר" המשותף למיליוני גרמנים, ומכחישה בתוקף כל טענה לאנטישמיות. במקום זאת, מנהיגיה מאשימים את המפלגות הוותיקות בשימוש בהאשמות כאלה ככלי להשתקת האופוזיציה. אלא שמתנגדי המפלגה לא מוותרים: הם מצביעים על התבטאות ידועה לשמצה של אחד ממנהיגי AfD מ-2018, שתיאר את התקופה הנאצית כ"סתם לשלשת ציפורים ב-1,000 שנים של היסטוריה גרמנית מוצלחת".

המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, הגוף היהודי המרכזי במדינה, לא משאירה מקום לפרשנויות: היא מגדירה את AfD כ"מפלגה שבה אנטישמים וקיצונים מהימין הקיצוני מצאו בית". גם המשרד המקומי להגנת החוקה בסקסוניה-אנהלט הגדיר את הסניף המקומי של המפלגה כארגון ימין קיצוני, סיווג ש-AfD דוחה ומכנה "פוליטי במהותו".

בפרלמנט הגרמני עצמו הדברים הגיעו לשיא חריף. מרץ, מנהיג מפלגת ההשתחררות הגרמנית, האשים את AfD בקריאה ל"טיהור אתני", במהלך דיון סוער על מדיניות ההגירה. ה-AfD דחתה את ההאשמה מכל וכל וטענה כי מדובר בניסיון להטעות את הציבור ולהשחיר את שמה.

הבחירות בסקסוניה-אנהלט נערכות על רקע תקופה רגישה במיוחד ליהודי אירופה. מאז מתקפת חמאס בישראל ב-7 באוקטובר 2023 והמערכה הישראלית שבאה בעקבותיה ברצועת עזה, נרשמה עלייה חדה בתקריות ובתקיפות אנטישמיות ברחבי היבשת. גם מפלגות שמאל קיצוני הואשמו בעידוד אנטישמיות, אך תשומת הלב הציבורית ממוקדת דווקא ב-AfD, ככל שהתמיכה בה בסקרים ממשיכה לטפס.

מצע הבחירות של המפלגה כולל קריאה ל"מדיניות תרבות פטריוטית", שבמסגרתה שיעורי ההיסטוריה בבתי הספר יתמקדו פחות בתקופה הנאצית ויותר בדמויות כמו הקנצלר אוטו פון ביסמרק מהמאה ה-19. המפלגה מבקשת גם להשיב אנדרטאות לזכר חיילים גרמנים שנפלו בשתי מלחמות העולם, מהלך שמבקריה רואים בו ניסיון להשכיח את המאבק רב השנים של גרמניה בירושת הנאצים.

עם זאת, אומלאוף מסרבת לוותר על התקווה. "אם מסתכלים על גרמניה כולה, התמיכה הממוצעת ב-AfD עומדת על 30 אחוזים. ואני מאמינה, ומקווה, שזה למעשה יניע את 70 האחוזים הנותרים לפעולה", אמרה. שתי מדינות נוספות, ברלין ומקלנבורג-מערב פומרניה, צפויות להצביע ב-20 בספטמבר, כשעיני כל אירופה נשואות לתוצאות.