נקודה
שמיים בהירים - תל אביב
תל אביב
שמיים בהירים
34°
ירושלים 30°
חיפה 31°
באר שבע 33°
אילת 39°
מדורים
שימושי PLUS

בג"ץ מבטל פה אחד: המינוי של בן חי-שגב לרשות השנייה נופל

השופטים קבעו כי ראש הממשלה נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים כשאישר את מינוי העדה במשפטו

בני רוטמן
בני רוטמן
כ"ז אלול התשפ"ו
בג"ץ מבטל פה אחד: המינוי של בן חי-שגב לרשות השנייה נופל
בג"ץ מבטל פה אחד: המינוי של בן חי-שגב לרשות השנייה נופל

מכה קשה לנתניהו ולשר התקשורת שלמה קרעי. בית המשפט העליון ביטל היום (שלישי) פה אחד את המינויים הפוליטיים למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. שלושה שופטים, בראשות נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, קבעו כי בהליך המינוי נפלו פגמים חמורים שיורדים לשורש העניין.

בפועל, נפסלים המינויים של ד"ר יפעת בן חי-שגב ליו"רית המועצה, ושל עורכת הדין כנרת בראשי וד"ר חיים שיין לחברי מועצה. שלושתם מזוהים פוליטית באופן מובהק עם הליכוד ועם ראש הממשלה, ומונו על ידי קרעי בהחלטת ממשלה שהתקבלה עוד במרץ. עכשיו הכל חוזר לנקודת ההתחלה.

הפגם החמור ביותר נמצא במינוי בן חי-שגב. השופטים קבעו כי נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים החל עליו, וזאת מכיוון שבן חי-שגב שימשה כעדה מרכזית במשפטו הפלילי, בתיק 4000. לפי החומרים שהוצגו, נתניהו אישר אישית את העלאת מינויה לסדר היום של הממשלה, ואף השתתף בדיון ובהצבעה הראשונה, למרות ניגוד העניינים שרובץ עליו.

עמית לא הסתפק בכך. הוא הבהיר בפסק הדין כי ניגוד העניינים ממשיך לחול גם לאחר שהעדות הסתיימה, וזאת כדי למנוע מראית עין של "הטבה" לעדה בתמורה לעדות שסייעה לנתניהו. "לא ניתן ליישב את תכליתם של דיני ניגוד העניינים עם מצב שבו בעל תפקיד המצוי בניגוד עניינים משתתף בעיצוב החלטה מסוימת, מודיע בגלוי את עמדתו, ולאחר ימים ספורים מתקבלת אותה החלטה עצמה בהיעדרו", כתב נשיא בית המשפט העליון בפסק דינו.

הממשלה ניסתה לתקן את המצב באמצעות הצבעה חוזרת, שבה נתניהו נעדר במכוון מהישיבה. אבל השופטים לא קנו את התירוץ. לפי פסק הדין, ההצבעה החוזרת התקיימה ימים ספורים בלבד לאחר ההחלטה הראשונה, ללא שום שינוי בתשתית העובדתית או המשפטית, ולכן אינה יכולה "לרפא" את הפגם המקורי.

גם במקרה של בראשי ושיין נמצאו פגמים מהותיים, אם כי מסוג אחר. השופטים קבעו שהוועדה לבדיקת מינויים כלל לא בחנה את התבטאויותיהם הקשות נגד חדשות 12 ו-13, שני ערוצים שהיו אמורים להיות תחת פיקוחם הרגולטורי. בראשי, שהאשימה בעבר את העיתונאים בביצוע "פשעי מלחמה" וטענה כי הערוצים "משדרים כמו הג'יהאד", ושיין, שקבע כי הציבור "מאס בערוצים הדיכאוניים", הם מקרה קלאסי של חשש למשוא פנים כלפי הגופים שהם אמורים לפקח עליהם.

הסיפור הזה לא מתחיל היום. עוד במאי הורה בג"ץ למועצה החדשה לא להתכנס, כדי למנוע ואקום רגולטורי. בחודשים שלאחר מכן חלה תפנית מפתיעה: גל פרישות מסתורי בקרב חברי המועצה הישנה, שהוביל לנטרולה בפועל. בתצהיר שהוגש לבג"ץ, חברת המועצה ד"ר מרלין וניג טענה כי הופעל עליה לחץ להתפטר, כחלק ממהלך שנועד לאפשר לקרעי להשתלט על המועצה.

ברקע כל הפרשה עומד גם עניין רגיש נוסף: מכירת ערוץ 13 לקבוצת משקיעים בהובלת אסף רפפורט וקרן מריט. העותרים נגד המינויים טענו שהמועצה החדשה נועדה בין היתר לסכל את העסקה. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הצטרפה לחלק מטענות העותרים, וקבעה שהחלטת הוועדה לבדיקת המינויים התקבלה על בסיס תשתית עובדתית חסרה מלכתחילה.

לא כל השופטים הסכימו על כל הפרטים. השופט אלכס שטיין הצטרף לפסילת שלושת המינויים, אך הסתייג מהחלטת הרוב להחזיר גם את יתר חברי המועצה לבחינה מחודשת בוועדה. לדבריו, "בחינתם המחודשת אינה הכרחית מאחר שבמינויים אלה לא נפלו פגמים שיורדים לשורש העניין". הוא אף ציין שאין מניעה למנות שוב את בראשי ושיין, בכפוף להסדרי ניגוד עניינים מתאימים.

עכשיו הכדור חוזר למגרשו של קרעי. אם ירצה לקדם מחדש את מינויי בן חי-שגב, בראשי ושיין, יצטרך להביא אותם שוב לוועדה לבדיקת מינויים, הפעם עם תשתית עובדתית מלאה ועדכנית. בפועל, במצב הנוכחי נותרו במועצה רק עשרה חברים מתוך חמישה עשר שאושרו במקור, אחרי שתי חברות מועצה כבר התפטרו במהלך ההליך. הפרשה צפויה להמשיך להעסיק את הזירה הפוליטית והתקשורתית בשבועות הקרובים.

בג"ץ ביטל פה אחד את מינויי בן חי-שגב, בראשי ושיין למועצת הרשות השנייה, בקביעה שנתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שלו.
בנימין נתניהו בית המשפט העליון מועצת הרשות השנייה ניגוד עניינים שלמה קרעי

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה