ישראל סוגרת את הקונסוליה הבריטית בתגובה לסנקציות על אב שכול

בריטניה הטילה אתמול סנקציות אישיות על חמישה אזרחים ישראלים, ובראשם אליאב ליבי, אב שכול ופעיל התיישבות ביהודה ושומרון שאיבד את בנו בלחימה בעזה. במקביל הכריזה לונדון על איסור מלא על ייבוא סחורות מהתנחלויות ישראליות, במהלך שגרר תגובה חריפה מירושלים: סגירת הקונסוליה הבריטית בעיר וגירוש דיפלומטים בריטיים תוך שבוע.

ליבי, שבנו דוד נהרג במאי 2025 ממטען חבלה בעת שהפעיל באגר להריסת תשתיות טרור בעזה, לא מתרגש מהצעד הבריטי. "איבדתי את היקר מכל ואף מחיר כלכלי לא משתווה לאבד בן בלחימה", אמר בראיון. "גם ממשל ביידן נתן לנו סנקציות וזה לא מרתיע אותנו. אנחנו ננצח גם אם זה כרוך במחירים כלכליים".

לפי הודעת שר החוץ הבריטי אד מיליבנד, קיימות עילות סבירות לחשוד כי ליבי מעורב באיומים ובביצוע מעשי תוקפנות ואלימות נגד פלסטינים, וכי סייע או הסית לפעילות המהווה פגיעה חמורה בזכויות אדם. ליבי, שגדל בשילה בצל הסכמי אוסלו, מכחיש מכל וכל: "המאבק שלנו הוא רק על השטח הפתוח. אנחנו לא מתכוונים לגרש או להבריח פלסטינים, אלא רק להתיישב בשטחים הפתוחים כדי לייצר לישראל מעטפת ביטחונית".

ליבי ייסד את "איגוד החוות" ואת פורום "הביתה", הפועלים להקמת נקודות התיישבות בשטחי C, ובחלקם גם בשטחי A ו-B, במטרה לייצר רצף התיישבותי מגב ההר ועד בקעת הירדן ולמעשה לבטל בפועל את הסכמי אוסלו. חוות כמו "מלאכי השלום", "חוות הרשש" ו"מצפה מיכל" הופכות בשנה האחרונה ליישובים מוסדרים. "השטח הפתוח ביהודה ושומרון גדול פי שש מרצועת עזה, ושולט טופוגרפית על ערי המרכז", טען.

משרד החוץ הישראלי לא חסך בביקורת על ממשלת הלייבור הבריטית. בהודעה רשמית נכתב: "שיחות סחר קפואות. שיתוף פעולה קפוא. הגבלות ביטחוניות. מדינה פלסטינית וירטואלית. סנקציות על ישראלים. ועכשיו חרם. זה דפוס. ממשלת הלייבור הזו לא מפספסת הזדמנות לפגוע בישראל". דיפלומטים בריטיים ברמאללה ובמפקדת התיאום ההומניטרי בקריית גת נדרשו לעזוב את המדינה תוך שבוע, ועובדי הקונסוליה בירושלים יאבדו את אשרות השהייה שלהם בתוך שלושים יום.

גם צרפת הצטרפה למהלך הבריטי שעות ספורות לאחר ההכרזה, והודיעה על איסור רכש סחורות מההתנחלויות. שר החוץ הצרפתי ז'אן מנואל בארו טען שהצעד תואם את חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיולי 2024, שקבעה כי אסור לקיים יחסים כלכליים המחזקים את מה שהוגדר כנוכחות בלתי חוקית של ישראל בשטחים. ישראל דוחה מכל וכל את קביעת בית הדין. עשר מדינות נוספות, בהן קנדה, ספרד ואירלנד, הצהירו כי יפעלו נגד הרחבת ההתיישבות.

מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו הבהיר כי לצעד הבריטי "השלכות על היכולת שלנו להתקדם ברצועה ועל תוכנית עשרים הנקודות", אך ציין במפורש שממשל טראמפ לא יצטרף למהלך ולא ינקוט צעדים נגד בריטניה. שר החוץ הישראלי גדעון סער שוחח עם מנהיג מפלגת "רפורמה לבריטניה" נייג'ל פראג', שהבטיח כי אם מפלגתו תעלה לשלטון היא "תתקן את הנזק" ליחסים בין המדינות.

שמונה מדינות ערביות ומוסלמיות, בהן ירדן, מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות, טורקיה, פקיסטן, קטאר ואינדונזיה, פרסמו הצהרה משותפת שבה בירכו על הצעד הבריטי וקראו לקהילה הבינלאומית להעמיד לדין "ארגוני התנחלות ואנשים המעורבים" בפעילות ביהודה ושומרון. גם לשכת ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בירכה על ההחלטה וכינתה אותה "צעד חשוב בעימות מול מפעל ההתיישבות".

בזירה הפוליטית הבריטית ההחלטה ממשיכה לעורר סערה. הרב הראשי של בריטניה סר אפרים מירוויס הזהיר כי מדובר ב"יום אפל באמת עבור יהודי בריטניה" וכי הסנקציות רק יחזקו קיצוניות. סגן יו"ר מפלגת "רפורמה לבריטניה" ריצ'רד טייס תקף את ההחלטה וטען שהיא "מסכנת את הקהילה היהודית, את שיתוף הפעולה עם ארצות הברית ואת שיתוף הפעולה המודיעיני שהציל חיי אזרחים בריטים". מיליבנד, שהגדיר עצמו "יהודי בריטי גאה", דחה את הביקורת ואמר כי אינו מסכים עם הרב הראשי.

לצד המהומה הפוליטית, יצואנים ישראלים כבר מדווחים על נזק כלכלי מוחשי. בכיר בתעשיית המזון הזהיר כי קונים באירופה "לא רוצים להתמודד עם סחורות מישראל" בכלל, גם כאלה שאינן קשורות להתנחלויות, בעוד שבמשרד הכלכלה מודים כי החשש חורג הרבה מעבר לעשרים היצואנים הישירים שנפגעים. יצוא ישראל לבריטניה עמד אשתקד על 4.4 מיליארד דולר, כשהיצוא מהשטחים לבריטניה מוערך ב-45 מיליון דולר בלבד.