למרות הסנקציות: אירופה מהדקת את שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל

בדיוק כשנדמה שהאיחוד האירופי מחריף את העימות מול ישראל, מתברר שמאחורי הקלעים מתרחש היפוך מפתיע. יממה בלבד לאחר ש-11 מדינות חברות באיחוד הכריזו על סנקציות נגד ישראל, נחשף כי הגופים הרשמיים של האיחוד מהדקים דווקא את שיתוף הפעולה הביטחוני והטכנולוגי עם ירושלים.

ראש סוכנות החלל הישראלית, שימרית ממן, ביקרה השבוע בבריסל ונפגשה עם אקטרינה זכרייבה, הנציבה האירופית לסטארטאפים, מחקר וחדשנות. השתיים דנו בין היתר בשיתופי פעולה עתידיים בתחומי הבינה המלאכותית והרובוטיקה, ובאפשרות לפתח יחד טכנולוגיות "דו-שימושיות" שיוכלו לשמש גם לצרכים אזרחיים וגם לצורכי הגנה.

הביקור נערך ימים ספורים לפני נאום של נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, שצפוי להתקיים ביום חמישי בפסגה שתתקיים בפריז. לפי הציפיות, פון דר ליין תתריע בנאומה על התגברות העוינות בזירה הבינלאומית ותקרא לאירופה להגביר את נוכחותה בחלל, על רקע ההשקעות הגוברות של ארצות הברית, רוסיה וסין בתחום.

ממן עצמה, בראיון שנתנה לאחרונה, לא הסתירה את חומרת המצב. "קשה מאוד למדינות לפעול לבדן", אמרה, והזהירה כי המיליטריזציה של החלל כבר מתרחשת בפועל, גם אם היקפה המלא עדיין לא ברור לגורמים המעורבים.

לדבריה, ישראל מזהה עניין גובר מצד בעלות בריתה דווקא במערכות ההתרעה המוקדמת שפיתחה, ובראשן היכולת שהוכחה בסבבי התקיפות מול איראן, שם הצליחה המדינה להתריע מראש בפני אזרחים ולצמצם משמעותית את מספר הנפגעים. אותה טכנולוגיה, הסבירה, יכולה לשמש גם למקרי חירום אזרחיים כמו שריפות, שיטפונות בזק ובצורת ממושכת.

השינוי במגמה אינו רק בהצהרות. בשבועות האחרונים נחתמה סדרה של עסקאות ענק שממחישות עד כמה עמוק חדר הצורך הביטחוני האירופי. חברת רפאל הישראלית אישרה כי תפתח מפעל לייצור רכיבי מערכת "כיפת ברזל" בגרמניה, במתחם ששימש בעבר את קונצרן פולקסווגן. במקביל, ממשלת יוון חתמה על עסקה בהיקף של 3 מיליארד אירו עם משרד הביטחון הישראלי, במסגרתה יוקם עבורה מערך הגנה אווירית רב-שכבתי חדש שיתמודד עם כטב"מים, מטוסים ורקטות.

המהפך הזה מגיע אחרי תקופה ארוכה של קרירות ביחסים. בשנת 2024 נבלמה יוזמה אירופית שנתמכה על ידי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס להקים מגן הגנה אווירי במימון האיחוד, לאחר שגורמים בכירים בנציבות האירופית חששו מהסתמכות מדי רבה על טכנולוגיה ישראלית, שנחשבה באותם ימים לרגישה מבחינה פוליטית בצל המלחמה בעזה.

כעת, לפי הדיווחים, התחרות הגוברת מול וושינגטון, מוסקבה ובייג'ינג הכריעה את הכף. הצורך האירופי הדחוף ביכולות תעשייתיות מתקדמות גבר על השיקולים המדיניים, והוביל לגל חדש של עסקאות ושותפויות אסטרטגיות עם ישראל, בדיוק בזמן שחלק ממדינות היבשת ממשיכות להטיח בה ביקורת פומבית ולנקוט צעדים דיפלומטיים נגדה.

ההתפתחויות מצביעות על פער גובר בין ההצהרות הפוליטיות של גופי האיחוד האירופי לבין הצרכים המבצעיים בפועל של מדינות היבשת. בעוד שהמאבק המדיני סביב המלחמה בעזה ממשיך להעיב על היחסים הרשמיים, בשטח ממשיכה תעשיית הביטחון הישראלית לצבור לקוחות חדשים ולחתום על עסקאות שהיקפן רק הולך וגדל.