הרשימות הוגשו: נתניהו צירף את ברדוגו, איזנקוט מכוון לראשות הממשלה

מרוץ הבחירות לכנסת ה-26 יצא רשמית לדרך. 38 רשימות מועמדים הוגשו לוועדת הבחירות המרכזית, ומעכשיו נותרו רק 47 ימים עד לפתיחת הקלפיות. אלו הבחירות הראשונות שמתקיימות בצל התבוסה הצבאית החמורה ביותר בתולדות המדינה, ולכן כל צעד של כל מפלגה נבחן הפעם בזכוכית מגדלת.

הרגע הסימבולי לא פספס איש. באותו ערב ממש שבו הוגשו הרשימות, התפרסם תחקיר עיתונאי מטלטל שחשף פרטים על התרעה אמירתית שהגיעה לבנימין נתניהו ולא טופלה כראוי. השילוב בין השניים, הגשת המועמדות והחשיפה המביכה, לא נעלם מעיניהם של הפרשנים שראו בו סוג של מבחן ראשון לכל המתמודדים על תפקיד ראש הממשלה הבא.

צילום: בנימין נתניהו

בליכוד מנסים הפעם אסטרטגיה שונה מהמתוכנן. נתניהו תכנן במקור לצרף לרשימה דמויות ציבוריות בעלות משקל ממלכתי דרך מנגנון השיריונים, אך משה כחלון, גבי אשכנזי ויובל שטייניץ דחו את ההצעות שהוצעו להם. במקביל נדרש ראש הליכוד להתמודד עם עזיבתה של טלי גוטליב, ובחר לחזק דווקא את האגף התקיף כלפי מערכת המשפט עם הצטרפותם של יעקב ברדוגו ועורך הדין דוד פטר. התוצאה היא שינוי כיוון ברור: פחות מסרים ממלכתיים, יותר הדגשה על הזהות הלאומית.

מהצד השני של המפה הפוליטית, גדי איזנקוט מכוון ישירות לראשות הממשלה. הוא ומפלגתו "ישר!" ינסו בשבועות הקרובים לשכנע את הציבור שהוא מסוגל להוביל רוב ציוני בכנסת ולהקים את הממשלה הבאה, כשבמקביל נבחנות גם אפשרויות של ממשלת מיעוט עם תמיכת רע"ם או גיוס עריקים מהליכוד. איזנקוט כבר סופג מתקפה חריפה משמאל, שם טוענים כי ברשימתו "עלולים להימצא הסילמן והשיקלי הבאים", טענה שמטרידה מאוד את סביבתו הקרובה.

נפתלי בנט ויאיר לפיד בחרו בדרך הפוכה. אפשרות איחוד עם איזנקוט נבדקה עד הרגע האחרון, אך הסקרים הראו שהמהלך עלול דווקא לפגוע בסיכויי גוש השינוי כולו. השניים החליטו להישאר בנפרד, כשבנט נותר המועמד המוצהר של מפלגתו לראשות הממשלה, מתוך חשש שתמיכה גלויה באיזנקוט תרחיק את מצביעי הימין שבמפלגה.

צילום: נפתלי בנט

איתמר בן גביר, לעומת זאת, בונה את כל הקמפיין סביב ההישגים שלו במשרד לביטחון לאומי: רפורמת הנשק, הקמת המשמר הלאומי ומדיניות כליאה מחמירה. הצטרפותה של טלי גוטליב כמספר שתיים ברשימה תחזק את המסר המשפטי, כשהמטרה המוצהרת היא לחטוף בוחרים שמתלבטים בין עוצמה יהודית לליכוד, תוך אזהרה שללא מפלגה חזקה נתניהו עלול להקים ממשלה עם איזנקוט.

בשאר המחנות הקרבות לא פחות דרמטיים. יאיר גולן מנסה להפוך את הדמוקרטים לעוגן האידאולוגי של השמאל ודורש תיקים כבדים בממשלת שינוי אפשרית. אביגדור ליברמן מציג את עצמו כמועמד לראשות הממשלה ומנסה לשכנע שעם שנים עשר מנדטים המשוואה הפוליטית משתנה לגמרי. בצלאל סמוטריץ' מצרף שיריונים ברגע האחרון כדי לשדרג את הרשימה, ומנגד יאיר גולן ובני גנץ נלחמים כל אחד על מקומו: גנץ נותר כמעט לבדו במה שמכונה "הגוש השלישי", ועם קופת קמפיין של כשבעה עשר מיליון שקלים שנותרו מהבחירות הקודמות, הוא עדיין מקווה לעבור את אחוז החסימה.

גם המפלגות הערביות והחרדיות נכנסות לקרב הישרדות. הרשימה המשותפת מנסה הפעם לשכנע שהיא לא תסתפק באופוזיציה, בעוד רע"ם עם מנסור עבאס מצרפת את יואב סגלוביץ' כדי להרחיב את בסיס התמיכה. ש"ס ויהדות התורה נאבקות לשמר את מספר המנדטים הנוכחי מול אכזבה גוברת בציבור החרדי, ועופר וינטר מוביל מסע שכולו הבטחת "שינוי מבחוץ" תחת הסיסמה שחדש תמיד עדיף על ישן.

47 הימים הקרובים יהיו מבחן לא רק למי שינסה לגדול, אלא למי שינסה לשרוד בתוך הגוש שלו עצמו. במקומות רבים במפה הפוליטית, המרחק בין שותפות לגוש קטן בהרבה מהמרחק בין הגושים היריבים, מה שהופך את הקרב הפנימי לחריף לא פחות מהקרב הכללי על השלטון.

הבחירות הבאות לכנסת ה-26 ייערכו בעוד 47 ימים, כשכל המפלגות כבר במרוץ מלא לגיוס קולות ולבניית קמפיינים שיבדילו אותן מהמתחרות הקרובות ביותר להן.